r פרשת ואלה המשפטים - נוסח תימן

פרשת ואלה המשפטים

23 ינואר

"כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחפשי חנם" (כא, ב)


מה שציווה השי"ת בדין עבד עברי לצאת בשנה השביעית – לפי שהעולם נברא בששה ימים ובשביעי שבת וינפש מפעולתו והעולם לא נברא אלא בשביל ישראל שאין קיום העולם והעמדתו אלא ע"י ישראל. ולפי דוגמת מה שנעשה בבריאת העולם, ייעשה כן לגבי העבד העברי – שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחפשי חינם. ודע, שהמלכות נקראת שמטה והשמטה נקראת שחרור וחירות. וכל אחד מישראל צריך לקבל עליו עול מלכות שמים. והנה זה שהקל ראשו ופרק מעליו עול מלכות שמים ונמכר לעבד הפטור מהמצוות, לפיכך יעבוד שש שנים עבודת עבד. אמנם בשביעית [שהיא כנגד ספירת המלכות] יצא לחפשי חינם – ר"ל, זה שהוא חינם מן המצוות כשהיה עבד ועבד פטור וחפשי מן המצוות. כשתבוא השביעית שבת מלכתא תפדה אותו לעבוד עבודתה עבודת שמים, לפי שהיא שחררתו אז יצא מקונהו חפשי חינם. ואם לא רצה לקבל עול מלכותה מלכות שמים אלא להיות עבד עבדים תחת רבו, כנאמר בהמשך הפסוקים: "ואם אמור יאמר העבד אהבתי את אדוני וגו' לא אצא חפשי", אז הוא באתר דלא איצטריך לפגום ולפיכך "והגישו אדוניו אל האלוהים" שהיא מידת המלכות סוד דלת ומזוזה [כנאמר: "והגישו אל הדלת או אל המזוזה"] "ורצע אדוניו את אזנו במרצע ועבדו לעולם". כלומר, הוא רצה לפגום בשביעית שהיא השמטה – החירות, תיפגם השמטה – החופש שלו ויהיה עבד עולם.


 


(ילקוט הרועים – לרבי יחיא עומייסי זצ"ל)


 


"לחפשי חנם" (שם)


"פירש רש"י: "לחירות". ואונקלוס תירגם: "לבר-חורין". ויש נפקותא בין שני הפירושים – לדעת רש"י, אינו נמכר פעם שנית על גניבה אחרת. ולתרגום אונקלוס, נמכר שנית. וזהו לבר-חורין, כלומר יוצא פעם שנית לימכר".


 


(חלק הדקדוק – לרבנו יחיא צאלח זצ"ל)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

0