"גור אריה יהודה מטרף בני עלית וגו' לא יסור שבט מיהודה וגו' עד יבוא שילה וגו'" (מט, ט-י)
בספר "עולת שלמה" הביא בשם ספר "אור תורה" שכתב בשם האריז"ל: מטרף בני עלית – ראשי תיבות מב"ע, והוא ראשי תיבות מנחם בן עמיאל, הוא המשיח הנקרא מנחם, גימטריא לבנון וכתוב "ההר הטוב הזה והלבנון". ולכן כתוב על המשיח (זכריה ו'): "איש צמח שמו ומתחתיו יצמח" בגימטריא מנחם. "והלבנון באדיר יפול" (ישעיה י') – שיהרג משיח בן יוסף וישוב ויחיה ע"י משיח בן דוד. "עד כי יבוא שילה" – גימטריא משה, שיבוא עם מב"ע, והוא ראשי תיבות משה בן עמרם. זהו שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ מלך עמלק בית-המקדש (סנהדרין כ), ראשי תיבות מב"ע שיתקיימו שלשתן ע"י מנחם בן עמיאל. ורצה משה ליכנס לארץ לקיים שלשתן והוא משה בן עמרם, מב"ע. ע"כ. "שילה" – גימטריא משה הוא הגואל הראשון הוא הגואל האחרון [יעויין בתיקוני זוהר שכתב כן].
(עולת שלמה – לרבי שלמה אלבדיחי זצ"ל)
"לא יסור שבט מיהודה… עד כי יבוא שילה ולו יקהת עמים" (מט, י)
היינו מדוד ואילך. והם ראשי הדור המנהיגים את הדור עפ"י המלכות הרודים את העם בשבט שממונים היו עפ"י המלכות כמ"ש רש"י ז"ל. וזהו על-דרך מ"ש רז"ל "אי רישיה דעמא מיתקן כולי עלמא מיתקן", כיון שהם צריכים להיות פוקחים עין בטוב להנהגת הדור ביושר. וזהו שרמז הפסוק "לא יסור שבט מיהודה" סופי תיבות בגימטריא טוב (במספר קטן). "עד כי יבוא שילה" היינו משה רבינו הוא משיח הראשון הוא משיח האחרון – כי משיח במספר קטן עם הכולל עולה טוב, שהמלוכה שלו. "ולו יקהת עמים" בגימטריא עולה הוי"ה תרצ"א. אפשר שרמז סוד הגאולה האחרונה שתהיה בשנת ה'תרצ"א… ויתקיים "והיה ה' למלך על כל הארץ וגו'". [ולענ"ד נראה שאפשר שרמז גם על זמני הקץ המסוגלים שהיו בשנת ה'תשי"ז לאחר נסי מלחמת קדש בשנת ה'תשט"ז לפי חשבון תרצ"א + 26 כמנין הוי"ה וכן בצירוף מס' האותיות שהן 11 על שנת ה'תשכ"ח שלאחר נסי מלחמת ששת הימים – העורך].
(עץ חיים – לרבי סעדיא ב"ר חיים אלנדאף זצ"ל)
"חכלילי עינים מיין" (שם, יב)
כתב ב"עולת שלמה": מצאתי במדרש הגדול הנמצא בכת"י, המיוחס בכת"י מ"ו יחיא בשירי נע"ג לחכם אחד מעיר עדן… וזה נוסחו… "דבר אחר חכלילי עיניים מיין שכל הטועמו מתאווה ואומר לילי" (כתובות קיא). ופירוש, חיך לילי. ונראה לע"ד, שזה מרוב שמחת היין הטוב והמשובח אומר כך. ולזה אמר הכתוב שאחר ביאת משיח בב"א מרוב השמחה יאמרו ישראל כן בחיכם לילי. ומזה למדנו סעד וסמך למנהגנו… בעת שמחה רבה כגון שמחה רבה כגון שמחת נישואי חתן וכלה או יולדת או אדם חשוב הבא ממדינה" וכיו"ב, באופן שעת שמחה רבה היא להם, אומרות הנשים בקול רם לילי מספר פעמים בנשימה אחת, כפי מה שהנשימה מחזקת, וע"ז אמרו חז"ל שאין ללעוג על שום מנהג (כמבואר ברמ"א או"ח תר"צ).
(עולת שלמה – לרבי שלמה אלבדיחי זצ"ל)
כתיבת תגובה