"ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה" (כח, י)
נוטריקון: ואבינו יצחק ציוה את יעקב על קדושת בריתו מנשוא בנות אנשים רשעים (נ"א: בת איש רשע) שהוא ברוך עליון ורק יקח לו כלה חסודה רחל נאה היא (נ"א: ורק יקח לאה כבודה חסידה רחל נאה היא). וזה יוצא ממה שאמרה רבקה ליצחק בסוף הפרשה הקודמת "קצתי בחיי מפני בנות חת וגו'". ואח"כ ציוה יצחק את יעקב שלא ישא אשה מבנות כנען כמ"ש למעלה: "ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו, ויצווהו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען". לפי שביאת בת אל נכר היא פגם הברית כנודע מהזוה"ק בענין זימרי שבא על כזבי. ועוד, שיעקב הוא ברוך מפי עליון אבל כנען ארור ואין ארור מתדבק בברוך. אלא יקח לו אשה רק מבנות לבן, כמ"ש: "קום לך פדנה ארם וגו' וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך" והוא לקח לו שתי בנות לבן רחל ולאה, לסוד נפלא ומעולה.
(מקום מקדש – לרבי חיים סינואני זצ"ל)
"ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא" (שם, יא)
אמרו במדרש: "מפני חיה רעה". וקשה, מה שמירה יש באבן? אלא ידוע מה שאמרו רז"ל בקבלה שהאבן יש בה תיקון גדול לאדם כשישים אבן תחת ראשו כשיישן בלילה, ויצייר בה שם ב"ן כזה: יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה שהוא בגימטריא אבן – והוא מסוגל להציל האדם מלילי"ת ומן הקרי ממילא, וזהו שאמרו במדרש מפני חיה רעה. "וישכב במקום ההוא" – וי"ש כ"ב, הן אותיות התורה. בא לרמוז שצריך האדם בעת שיישן לעסוק קודם בתורה כדי שתעלה נשמתו מוכתרת בתורה. (יעויי"ש מ"ש עוד בזה דברים נפלאים עפ"י הסוד והרמז).
(עץ החיים – לרבי סעדיא ב"ר חיים אלנדאף זצ"ל)
כתיבת תגובה