וישמע את הקול, כונה השפע האלהי המגיע אל הנביא בקול אמר משה ידבר והאלהים יעננו בקול ואמר לא אסף לשמע את קול ה' אלהי, והיא המעלה הגבוהה הבאה מן המשפיע הנבדל אל המושפע הגשמי. מִידבר, ולא אמר מְדבר, לפי שהמושפע הוא ממין המשפיע מבחינת השכל והמשכיל והמושכל כמו שאמרו הוא היודע והוא הידוע והוא הדעה עצמה, והנה זה ששפע על משה וקבלו משה הוא בעצמו המקבל והמתקבל, וכיון שאין בו ספירה ולא רבוי מצד עצמו הוא המשפיע והוא השפע והוא המושפע לפי שהם דומים מפאת ההתאחדות ולפיכך אמר מידבר. מעל הכפרת מבין שני הכרובים, הכי נכבד מכל מה שבמשכן הוא אותו המקום, ואין השפע גוף שיכילהו מקום, וגם השמיעה איננה בחוש הגופני אלא השגה מגעת אל הנביא ומביאתו לשלמות רוחנית, ויאצל מאותה השלמות מה שמביא את הכח ההגיוני לידי שלמות וממנו נאצל על הכח המדמה דבר המביאו לידי שלמות וגם היא מתכננת את המדיניות וההכשרות להכשיר בכך את הנפשות החסרות על ידי התאחדותם, מבין שני הכרובים, כבר ידעת שהכרובים הוראה על מציאות המלאכים, והנה אמרו מבין שני הכרובים מבין המשפיע והמושפע יושג השפע.