ספור זה הועתק מספר עתיק על המנוח ר' יהודה סרי ז"ל שעלה ארצה בשנת תרצ"ב. עסק בצורפות. נפטר בירושלים בשנת תשכ"ז. ושמעתי ממגידי אמת, מעשה באחד שהיה שמו סעיד אלכהן ז"ל מעי"ת צנעא יע"א, שהיתה מלאכתו מנפץ צמר-גפן, מפריש היה מעשר מכל מה שהיה מרויח ונותן לעניים והיה זהיר בלימוד התורה ובתפלה בזמנה, ואף על-פי שהיה מזלו חלוש, היה הקב"ה מזמין לו כל צרכו ולא נצטרך לשום אדם. פעם אחת נתן לו גר אחד מאנשי-החיל כסף, בגדים וצמר גפן שיעשה לו מהם כרים וכסתות, והתנה עמו שייחפז במלאכתו ויתנם לו למחרת בהנץ החמה, כדי שלא תלך עליו השיירה. והיה עסק זה היהודי במדינה וחזר מיד לביתו והחל עוד באותו יום לעשות את המלאכה. למחרת היום השכים היהודי וכמנהגו הלך להתפלל, ואחר חזר ללמוד עם הישיבה בהרמב"ם כסדרו, ורק אח"כ נפנה לעלות למדינה למלאכתו כמנהגו. והגוי כבר היה עומד בפתח החנות והוא כעוס וחרבו שלופה בידו ונשבע שיהרגנו וילך. והיו מישראל שנתיראו מחמתו של הגוי, והקדימו ויצאו לקראת סעיד אלכהן ואמרו לו: הגוי כעוס, ואתה קום ברח לך, פן יהרגך! ענה ואמר להם, ולמה אברח והקב"ה אתי והרמב"ם לפני. ובהגיעו ראה מרחוק את הגוי נצב בפתח חנותו, ולקח אלכהן את המטה שבידו והיה מורה בו כנגד הגוי (לרמז לו שיירגע) , והיה בעיני הגר כמו קנה של ברזל שנותנין בו נפט ועופרת (מה שקורין אלבנדק), וסבר אותו גוי שהוא בא להרגו, והתחיל מצעק: בבקשה ממך, אל תמיתני, ואני הולך וכל אשר אצלך יהא שלך! והלך לו הגוי בבהלה והכהן נכנס לתוך חנותו בשלום. ומי הוא שישמע דבר זה ולא ילמד, יעשה רצון השי"ת ויירא ממנו וייתקיים בו לא תאונה אליך רעה, ה' ישמרך מכל רע וכו', ועל זה אמרו במסכת אבות, פרק שני, מש' ד', בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך.