גודל ספר 20/30 ס"מ

זו לא עוד הוצאה של מנורת המאור - זו ההוצאה שכולם ציפו לה בכליון עיניים הרואה אור אחר שנים רבות של עבודה מאומצת ומדוקדקת, ואשר זכתה לברכתם והמלצתם החמה של גדולי רבני תימן שליט"א. את המנורה מעטר פירושו של אחד מחכמי תימן לפני כשלש מאות שנה כמוהר"ר סעדיה קטיעי זצ"ל אשר היה ספון בכת"י, ובספר מופיעים צילומים מרהיבים מכתבי היד.
חרף העובדה כי רק לפני כחדש ראה הספר אור, זכה הוא כבר לביקורות נלהבות.

מאת הרה"ג אבירן יצחק הלוי דיין בבביה"ד הרבני בתל אביב, שפורסמה בביטון השנתי "תהודה" גיליון מס' 28 עמ' 164-162

ספר מנורת המאור עם הפירושים 'נפש יהודה' ו'חק יעקב'

אבירן יצחק-הלוי

אדם בן-נון (עורך ומהדיר), ספר מנורת המאור עם הפירושים 'נפש יהודה' ו'חק יעקב', מוגה ומדויק, ערוך, מנוקד ומפוסק כפי מסורת קריאת קהילות קודש יהודי תימן. הוצאת מכון שתילי זיתים בסיוע משרד התרבות, בני ברק תשס"ח. 1100 עמודים.

 ספר 'מנורת המאור' לרבנו יצחק אבוהב, מחכמי ספרד במאה הי"ד, הוא אחד הספרים שנתחבב ביותר על יהודי תימן, עד שלגודל חביבותו הנהיגו לקרוא ממנו בכל שבת ומועד לאחר פיטום הקטורת של תפילת המוסף.

בימים אלה זכינו להתבשם מעוד יצירה ספרותית מחודשת מבית היוצר של "מכון שתילי זיתים".

ספר מנורת המאור (בני-ברק תשע"ב), שנערך הוגה וסודר על ידי אדם בן-נון, ייחודו בתיעוד מסורת קריאת לשון חכמים של חטיבת מרכז תימן (עי"ת צנעא) על פי מקורות רבים ומגוונים, והנצחת מסורת זו לפרטי פרטים באמצעים שונים לתועלת הדור הצעיר שאינו אמון על מסורת קריאה זו. בספר כ-1100 עמודים, 122 מתוכם מבואות והקדמות. לספר צורף החיבור 'חק יעקב' שהיה גנוז כ-300 שנה ורואה כאן אור לראשונה. להלן אסקור את המעלות החשובות של המהדורה.

א. העיצוב

הספר בולט בעיצובו הנאה, באותיות גדולות ומאירות עיניים, בכריכה מפוארת ובשתי סימניות. דפי הספר מעוצבים בשתי עמודות. כל פרק מחולק לקטעים קצרים, ומתחתיו שני פירושים: 'נפש יהודה' לרבי משה פרנקפורט ו'חק יעקב' לרבי סעדיה קטיעי עם השלמות רבי אברהם חאזי. בספר זה נפתחו כל ראשי התיבות והקיצורים. המקורות שהורחבו ושוכללו הובאו בגופן אחר ובלא ניקוד, הואיל ואינם נקראים. עוד חידוש בעיצוב הספר הוא ציון הכותרות לפי מספר הפרקים בראשי העמודים.

ב. הנוסח והצגתו

הנוסח מיוסד בעיקרו על מהדורת ליוורנו תרי"ז (1857 למניינם) שהתקבלה בתימן, ועליו נתוספו תיקוני נוסח רבים על פי מסורת הקריאה, על פי כתבי-יד תימניים, על פי דפוסים מדויקים ובעיקר על פי תיקונים שהוסיפו חכמי תימן בספרי מנורת המאור שהיו ברשותם. ציטוטי הפסוקים הובאו בדייקנות על פי כתיבם (חסרות ויתרות) ועל פי ניקודם. מילים שהמנהג להוסיפן בקריאה, הוספו בסוגריים מרובעים.

בנוסח שלפנינו הושלמו השמטות הצנזורה, שנפקד מקומם בדפוסים שלפנינו. גם פסוקים ומימרות מקוטעים שנכתב בסופם וגו' או וכו', הושלמו במקומות הנצרכים בתוך סוגריים מרובעים, ובמילים המציינות נוטריקון נוספו נקודות מעל האותיות. לתועלת הקורא נעשתה הבחנה בין שם ה' הנקרא ב"אדנות" ובין תיבת "השם".

עוד חידוש מצאנו בספר זה, במילית הארמית אַ (שפירושה על או עד) שהופרדה באמצעות מקף מן המילה שאחריה, כדי להורות שהיא נחשבת בקריאה כמילה עצמאית. כמו כן הופרדו המיליות הארמיות 'הא' ו'קא' מהמילה שאחריהן, ונדפסו כמילים עצמאיות ("והכתיב" - "והא כתיב", "קסבר" - "קא סבר").

גם לשונות פורענות שהובאו במקור בגוף שני (כגון עונש, קללה, מיתה וכד'), שהמנהג לקרותן בגוף שלישי, נערכו בשולי העמוד כפי שצריך לקרותן, תוך ציון הפניה מעל התיבה שבגוף הפרק, מעין 'כתיב וקרי' המוכר לנו מספרי המקרא.

ג. הניקוד, הפיסוק ודרך הצגתם

ניקוד הספר הותקן על פי מסורת ההגייה שבפי זקני מרכז תימן וחכמיה, ובעיקר על פי מסורת הרב יוסף צובירי זצ"ל. לנגד העורך היו טקסטים רבים של לשון חכמים המנוקדים על ידי רבני תימן בדור האחרון, וכן הקלטות רבות של משניות וגמרות. מלבד זאת קרא העורך את כל ספר מנורת המאור עם כמה זקנים בקיאים, ומכל אלה דלה גִרסאות שונות, והביאם במדור חילופי הגרסאות.

הניקוד מבוסס בעיקרו על מסורת הניקוד הטברני המבחינה בין סגול לפתח ובין שווא נע לחטפים, מלבד השמטת השוואים הנחים כפי הנהוג במסורת הניקוד הבבלי. לתועלת הקורא סומן קו רפה מעל אותיות הדגושות בדגש קל, במקומות שיש חשש שיטעו להדגישן בדגש חזק. מילים שהמנהג לא לקראן – לא נוקדו.

לא נעשה בספר שימוש בסימן שאלה, סימן קריאה, גרשיים ונקודתיים לפני ציטוט. סימני הפיסוק היחידים הם פסיק, נקודה, נקודתיים בסוף פרק - ואלה מסייעים לקריאה נכונה על פי העניין ומקצב הקריאה. לתועלת הקורא צוינו בתוך סוגריים הערות על קריאה בנעימת תמיהה במקומות הנצרכים (בייחוד כשהלשון ארמית).

ד. הפירושים

פירוש נפש יהודה – פירוש 'נפש יהודה' לרבי משה פרנקפורט הודפס לראשונה באמסטרדם בשנת ת"ס-תס"א (1701 למניינם), ומאז זכה להיות חלק בלתי נפרד מהספר הן בדפוסים השונים והן בכתבי היד, ואולם עד היום לא עבר עריכה והגהה מדוקדקת. במהדורה זו יגע צוות תלמידי חכמים שבראשם הרב יוסף עראקי-הכהן, להגיהו הגהה מדויקת. טעיות דפוס רבות תוקנו בשתיקה על פי דפוסים מדויקים ועל פי כתבי יד שונים. תיקוני לשון של יחיד-רבים זכר-נקבה תוקנו בתוך סוגריים מרובעים. במקומות הנצרכים נוספו ביאורים והערות בתוך סוגריים מרובעים קטנים, והובאו מקורות מלאים לציטוטים מהמקרא ומהתלמוד.

ה"דיבורים המתחילים" נוקדו, והותאמו לנוסח מנורת המאור שלפנינו. פעמים שהיה צורך לסדר את הפירושים לפי הסדר. הפירוש פוּסק פיסוק מלא, ובמקומות הנצרכים נוסף ניקוד עזר. נוסח מנורת המאור המובלע בתוך הפירושים הודגש, והתיבות שבלע"ז הושמטו מ'נפש יהודה' על פי כתבי היד התימניים.

פירוש חק יעקב – חיבורו של רבי סעדיה קטיעי, מחכמי תימן בסוף המאה הי"ז ותחילת המאה הי"ח. החיבור השתמר בארבעה כתבי יד, שניים מהם אוטוגרפים (כתב יד המחבר עצמו) ושניים העתקות, אחת מהן משל רבי אברהם חאזי (מחכמי תימן במאה הי"ט) שהוסיף על הפירוש והרחיבו. כתבי היד אינם זהים, ונראה שבמשך השנים המחבר הוסיף וגרע ממנו, וכך נוצרו ארבע מהדורות שונות.

בתוך הפירוש שילבו החכמים דברים בשם חכמי תימן שקדמו להם ואף דברים בשם חכמים בני זמנם. עורכי הפירוש הוסיפו עליהם עוד דברים מחכמי תימן לדורותיהם שהיו פזורים בגיליונות כתבי יד ודפוסים שונים של ספר מנורת המאור, וכן הערות שהיו פזורות בגיליונות ספרי 'עין יעקב'  המתייחסות למימרות המופיעות בתוך מנורת המאור. כל אלה שולבו בתוך סוגריים בתוך פירוש 'חק יעקב'.

זאת ועוד, בספר מבוא נרחב על שיטת העבודה והההדרה, מבוא מחקרי מקיף על מהר"י אבוהב וחיבוריו ועל מנורת המאור בתימן, ולאחריהם מובאת רשימה ביבליוגרפית מסודרת. לנוהגים לקרוא את כל ספר מנורת המאור בשלמותו פרק אחר פרק, הובאה בסוף הספר רשימת הפרקים למועדים ולזמנים שבהם חורגים מן הסדר הרגיל וקוראים פרק מעניין היום. כמו כן הובאה רשימת הפרקים לפי סדר הפרשיות והמועדים. הרשימה מוגהת ומדוקדקת על פי ארבע רשימות שונות.

הספר זכה לברכתם של רבני תימן, ובראשם הרב פנחס קורח (בנו של המנקד הראשון – הרב יוסף קורח) שכתב דברי הקדמה והסכמה.

מאת הרב יואל קטן - ר"מ בשעלבים וחוקר בכיר ב"מכון שלמה אומן", שפורסמה בעיתון "בשבע" ביום חמישי כ"ח אב (פרשת ראה) ה'תשע"ב (16.8.12) במדור "קריית ספר".

ספר מנורת המאור. עם הפירושים נפש יהודה וחק יעקב. מוגה ומדויק, ערוך, מנוקד ומפוסק כפי מסורת קריאת קהילות קודש יהודי תימן, על ידי אדם בן-נון. בני ברק, מכון שתילי זיתים, תשע"ב. 125+תתקפו עמודים [בפורמט גדול]. (03-9089316)

רבי יצחק אבוהב [הראשון] כתב בספרד בדור שלפני הגירוש את ספרו 'מנורת המאור' כדי שיהיה תחליף לעיון התלמוד לרבים שהדבר קשה עליהם, כי 'לקיום הנפש צריך מענייני המצוות בזמנים ידועים, ומענייני האגדות בכל עת' כפי שכתב בהקדמתו. ספרו נפוץ בעולם היהודי כולו, אבל בעדת תימן, לפחות במאתיים השנים האחרונות, הפך הספר לספר חובה – ברוב בתי הכנסת הנוהגים מנהג תימן, שאמים ובלאדים כאחד, לומדים בציבור פרק מתוך מנורת המאור כל שבת אחרי תפילת מוסף.

במהלך השנים, ובעיקר בעקבות העלייה הגדולה לארץ הקודש, נחלש הדיוק בקריאת כתבי הקודש שהיה סימן ההיכר של קהילות תימן, ואף תלמידי חכמים וראשי קהל אינם בקיאים לעיתים בהגייה המדויקת של התיבות כפי מנהג תימן הקדום. קריאת התורה לָכל מסוּרה, ובכל קהילה יש העומדים על משמר הקריאה המדויקת, ואוי לו לעולה שאינו מקפיד על ההגייה הראויה, מניד את הנח או מעייל את המלרע; אך כאשר נקרא הפרק השבועי בספר 'מנורת המאור', שבו אינספור ציטוטים מהמקרא ומהתלמוד ומהמדרשים, ניכר שמסורת הקריאה התימנית הקדומה הולכת ומתערערת. וכך חברו להם הרצון להוציא לאור מהדורה מתוקנת ומדויקת של הספר 'מנורת המאור' - עם הרצון להשיב את דיוק הקריאה לפי מסורת ונוסח תימן הקדומים לאיתנו, והביאו את ר' אדם בן-נון ליגוע ולטרוח, ללקט כתבי יד עתיקים והקלטות ישנות, לשבת לרגלי זקני רבני תימן ולשתות בצמא את דיוק דבריהם, להתייעץ עם תלמידי חכמים וגם עם כמה מלומדים, ולהוציא לבסוף מתחת ידו מהדורה מפוארת-ביותר של ספר 'מנורת המאור', בפורמט גדול ומרשים.

אך לא רק נוסח מתוקן וסימוני הגייה מדויקים לפנינו; להשלמת המלאכה צירף המהדיר, נוסף לפירוש האשכנזי העתיק 'נפש יהודה' לר' משה פרנקפורט מאמסטרדם המופיע ברוב המהדורות – פירוש תימני ישן למנורת המאור מכתב יד בשם 'חק יעקב', שייסד רבי סעיד קטיעי שחי בצנעא לפני כשלוש מאות שנה, והרחיבו רבי אברהם חאזי בן עירו לאחר מאה שנים נוספות. צוות תלמידי חכמים העתיק, הגיה וערך את הפירוש הזה שיש בו ציון מורחב של מקורות הספר ולקט של דברי ראשונים וחכמי תימן קדומים בעניינים רבים שמופיעים ב'מנורת המאור'. ב'חק יעקב' גם מוזכרים כמה מנהגי תימן עתיקים, כמו הברכה המיוחדת בביקור חולים בשבת: 'שלום עליכם, רפואה קרובה לבוא זכות השבת תגן בעדך', שרבים מבני תימן נוהגים לאומרה עד היום.

המבוא הרחב כולל הרבה יותר מאשר דברי פתיחה והקדמה למהדורה הזו: יש בו צילומים של כתבי יד ושל דפוסים שפוסקו ונוקדו ע"י גדולי חכמי תימן בדורות האחרונים, מבוא רחב על ספר 'מנורת המאור' ועל פירושיו, כמה וכמה פרקים על מסורת הקריאה והניקוד התימנית המקורית עם הדגשת שינויי הגוונים המעטים הקיימים בה, הסבר על דרך העריכה המוקפדת, על מסורת לימוד ספר 'מנורת המאור' בתימן, ועוד ועוד, בתוספת ביבליוגרפיה מקיפה ומפתח מפורט. על יש להוסיף את העיצוב הנאה, פתיחת ראשי התיבות השיטתית, השבת השמטות הצנזורה, ועוד ועוד. אין לי ספק שמהדורה זו תתפוס את מקומה החשוב בהשבת מנהג העדה הקדושה הזו לאיתנו הראשון.

מספר עמודים : 1111