לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444

שעות פתיחה: א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00  ברוכים הבאים! 

מדור ימי הפורים

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
חדשות
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
ליל הסדר בירושלים תשע"ט

בירור גרסה במסורת תימן

7/12/2012

בירור גרסה במסורת תימן

והיה בכזיב - פִּסקַת. כצ"ל והוא שם מקום ולא פְּסַקַת.

אדם בן נון

ותוסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה, והיה בכזיב בלדתה אותו (בראשית לח, ה). פירש רש"י, והיה בכזיב, שם המקום. ואומר אני, על שם שפסקה מלדת נקרא כזיב וכו'. דאם לא כן, מה בא להודיענו. ובבראשית רבה ראיתי, ותקרא את שמו שלה וגו' פסקת.

הקריאה המקובלת בידינו היא פִּסקַת. וכן קיבלתי במפורש מכל הזקנים שאיתם ישבתי. ומאחר ששמעתי שיש מי שקורא פְּסַקַת, ראיתי לנכון להביא מקור לגרסת אבותינו. ראשית יש לומר שתיבת פְּסַקַת היא לשון פעולה, לנקבה בעבר, דהיינו היא פסקה, חדלה. וכתרגום אונקלוס לפסוק (במדבר כא, ל) ונירם אבד חשבון, פְּסַקַת מלכו מחשבון.

אולם המעיין במקור דברי רש"י, שהוא בבראשית רבה (פה, ה), יראה כי תורת אמת נחלנו מאבותינו. רש"י קיצר בהעתקת לשון המדרש, והכי איתא התם, ותוסף עוד וגו' שלה, שנשתלשל מן העולם. והיה בכזיב, פסקת, שם מקום, ע"כ. ובבראשית רבה מהדורת תיאודור אלבק, ליתא תיבות שם מקום. וכן נראה מלשון רש"י דלא הוה גריס להו. ואם כן, מסתברא שזוהי תוספת מאוחרת, לפרש דפסקת דנקט המדרש, היינו שם המקום. ואכן, התרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל, שדרכו לתרגם שמות המקומות, תרגם כאן, והיה בכזיב, והוה בפסקת. [אלא שמנוקד שם בטעות, בְּפַסקַת. ובכל כה"ג קבלת אבותינו תכריע, לפי שידוע שטעיות רבות נפלו בדפוסי התרגום]. נמצא שהמלה פסקת, אינה פעולת ההפסקה, אלא זהו שמו הארמי של המקום הנקרא בלשון התורה כזיב. וכן כתב בעל המתנות כהונה בפירושו על המדרש רבה שם. וכן כתב הרב נחלת יעקב בפירושו על רש"י.

וראיתי להרב עץ יוסף בפירושו על בראשית רבה שם, שכתב וז"ל, כזיב, פסקת. דבר אחר שם מקום. כצ"ל וכו', עיי"ש. נראה שהבין כי פסקת אינו שם מקום אלא לשון פעולת הפסקה, לפי שלא היתה בידו מסורת בזה, לכן הוכרח להוסיף תיבות דבר אחר, לומר ד"שם מקום" הוא פירוש נוסף. אולם לפי מה שהוכחנו שתיבות "שם מקום" אינן אלא תוספת ביאור, לא יתכן לומר שזהו פירוש נוסף, אלא זהו פירוש למלה פסקת עצמה שהזכיר המדרש.

ולפי זה, מה שהביא רש"י לשון בראשית רבה, אינו אלא כדי לחזק מה שכתב בתחילה דכזיב הוא שם מקום, ולהשמיענו גם כן כיצד שמו בלשון ארמי.

אם כן מה נעמה מסורת אבותינו וזקנינו שהקפידו תמיד לקרוא פִּסקַת כדי להורות לנו שהוא של מקום, ולא פעולת ההפסקה. ואף אם נמצא פירושים אחרים שיפרשו פסקת מלשון הפסקה, אינהו בדידהו ואנן בדידן. ולא נשנה מסורת אבותינו מכוח פירושים שונים ולא מכוח סברות.

מדור

הרב גמליאל

מדור הרב גמליאל
מדור

איש ימיני

מדור איש ימיני

מדור שתילי זיתים

מדור

שתילי זיתים

מדור שתילי זיתים

מדור אורחות הלכה

אורחות

הלכה

מדור אורחות הלכה

מדור שרש המנהג

מדור

שרש המנהג

מדור שרש המנהג
דפוס ברק
10 שנים למכון כתבי היד נוסח תימן