לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444

שעות פתיחה: א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00 

ברוכים הבאים! 

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
חדשות
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
ראש השנה - איתמר מדינה

נוסח ברכת נר חנוכה מאת הרה"ג שלום נגר שליט"א

2/12/2013

נשאלתי על ידי ידיד מבאי השיעור ר' אהרון יהודאי שאולי נ"י יצ"ו. אשר הספק בדין נוסח ברכת הנר של חנוכה. האם אנו מוסיפין את המילה של חנוכה או ישר להדליק נר חנוכה. ובקש לדעת מה יסוד מנהג תימן בדבר זה. ומה הוא היה המנהג בתימן. ואשיבנו כדעתי הדלה על שאלתו.

 

תשובה

 

דע וראה שאלף מנהג תימן הוא שאנו מברכין להדליק נר של חנוכה . ועתה אל המקורות:

 

יסוד הדין ונוסח הברכה נעוץ בתלמוד מסכת שבת (כג א) וזה לשון התלמוד: אמר רב חייא בר אשי אמר רב המדליק נר של חנוכה צריך לברך. ורב ירמיה אמר הרואה נר של חנוכה צריך לברך. אמר רב יהודה יום ראשון הרואה מברך שתים ומדליק מברך שלש. מכאן ואילך מדליק מברך שתים ורואה מברך אחת. מאי ממעט ממעט זמן. ונימעיט נס. נס כל יומי איתיה. מאי מברך מברך אשר קדשנו במצוותיו וצונו להדליק נר של חנוכה. עכ"ל התלמוד. ועין רא"ש: מדמברכינן אשר קדשנו במצותיו וציונו להדליק נר של חנוכה. ע"כ ועי"ש רי"ף אשר כותב גם כן וז"ל: מאי מברך אמר רב יהודה יום ראשון המדליק מברך שלש והרואה מברך שתים מכאן ואילך מדליק מברך שתים והרואה מברך אחד. מאי מברך אקב"ו להדליק נר של חנוכה ושעשה ניסים ושהחיינו. עכ"ל. וכן אמר כן שהגרסא של חנוכה.

 

וכן עיין אור זרוע [ר' יצחק ב"ר משה נ"ע מוינה תלמידן של רבינו אבי העזריב"ר יואל הלוי הראבי"ה ורבו של רבינו מאור ב"ר ברוך מרוטנבורג זצ"ל אחד מהראשונים ליהדות אשכנז] בחלק שני בדיני חנוכה (סימן שכה) וז"ל: מאי מברך אמר רב יהודה יום ראשון מדליק מברך שלש אקבו"ץ להדליק נר של חנוכה. ושעשה ניסים לאבותינו ושהחיינו ע"ש. וכן תלמידו מהר"ם רבינו מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג כותב בתשובות פסקים ומנהגים. (בתשובה סימן תכח) וז"ל: ובמסכת סופרים כתוב כיצד מברכין. המדליק מברך שלש בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצוותיו וציונו להדליק נר של חנוכה וכו'. ואומר הנרות הללו אנו מדליקין על התשועות ועל הניסים ועל הנפלאות שעשית לאבותינו ע"ש. וע"ע אבודרהם [חי במאה הראשונה לאלף הששי בספרד] בדיני חנוכה (דף קצט) וז"ל: המדליק נר חנוכה בליל ראשון מברך שלש ברכות. בא"י אמ"ה אקב"ו להדליק נר של חנוכה. ושעשה ניסים לאבותינו ושהחיינו. נמצא שגם הוא נהג בשל חנוכה.

 

ואם נעיין בסדר רב עמרם גאון. בסדר חנוכה והוא כותב: והמדליק נר חנוכה חייב לברך דא"ר חייא בר אשי אמר רב המדליק נר חנוכה צריך לברך. ור' ירמיה דידה אמר הרואה נר חנוכה צריך לברך. מאי מברך רב יהודה אומר המדליק ביום ראשון מברך שלש. ברוך אתה וכו' להדליק נר של חנוכה. ושעשה ניסים ושהחיינו. והרואה מברך אחת שעשה ניסים. עכ"ל.

 

וכן עיין הנשר הגדול הרמב"ם שכותב בהלכות חנוכה (פרק ג הלכה ד) וז"ל: כל שחייב בקריאת המגילה חייב בהדלקת נר חנוכה. והמדליק אותה בלילה הראשון מברך שלוש ברכות: ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של חנוכה. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה וכו'. עכ"ל. נמצא שגדולי האומה הראשונים גרסו של חנוכה. וכן אם נעיין בספר מחזור ויטרי [לרבינו שמחה אחד מתלמידי רש"י] הכותב בספרו (דף 715-716) וז"ל: וכיצד מברכין. ביום הראשון מדליק ומברך שלש. והרואה מברך שתים. אקב"ו להדליק נר של חנוכה. ואמר הנרות הללו וכו'. עכ"ל ע"ש.

 

וכן חזיתה לאיש התרומה של הרה"ג רבנו ברוך מגמיזא [תלמידו של הר"י הזקן בעל התוספות אשר חי המאה האחרונה לאלף החמישי] וכן הוא כותב בספרו בהלכות שבת (דף תא בטור הראשון) וז"ל: ולילה ראשונה מברך בא"י אמ"ה אקב"ו להדליק נר של חנוכה. ובא"י אמ"ה שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. ובא"י אמ"ה שהחיינו וכו'. עכ"ל. נמצא עוד אחד מהראשונים גורס של חנוכה. וכן אם נעין בסדורו של הפרשנדתא של התלמוד והתנ"ך ועוד. רש"י ע"ה אשר כותב בסדורו בדיני חנוכה (דף 149 סימן שי) וז"ל: המדליק נר חנוכה חייב לברך. והרואה נמי חייב לברך כדאמר רב חייא בר אשי אמר רב המדליק נר של חנוכה צריך לברך. רב ירמיה בר אבא דידה אמר הרואה נר של חנוכה צריך לברך. מאי מברך אמר רב יהודה המדליק ביום ראשון צריך לברך שלש. בא"י אמ"ה אקב"ו להדליק נר של חנוכה. ושעשה ניסים ושהחיינו. עכ"ל. נמצא שגם הוא מחזק את המנהג ואת נוסח הברכה של חנוכה. ומה שמעניין שרש"י בעצמו בספרו הפרדס (דף כו) כותב וז"ל: כיצד מברכין על נר חנוכה. בא"ה אמ"ה אשר קדשנו במצוותיו וציונו על הדלקת נר חנוכה. עכ"ל ולא נזכרה המילה של. מענין מאוד להבין מה הנראה צודק מבין שני הספרים ששניהם של רש"י.

 

 

 

ועתה תמיהתי יותר גדולה שבספר הפרדס בעצמו בדיני חנוכה (דף רמו) הוא כותב: ומאן דמדליק נר חנוכה מיחייב לברוכי ומאן דחזי מחייב לברוכי. מאי מברך. אמר רב יהודה יום ראשון המדליק מברך שלשה והרואה מברך שתים. מכאן ואילך המדליק מברך שתים והרואה מברך אחת. מאי מברך. להדליק נר של חנוכה ושעשה ניסים ושהחיינו. עכ"ל הזהב הטהור. נמצא ששם לא נחית לנוסח הברכה אלא כאן. ובסדורו נחית לנוסח הברכה ולכן כתב של חנוכה.

 

 

אך ראיתי שני ראשונים אשר כתבו להדליק נר חנוכה והן ודאי גדולים.

והראשון בסדור רב סעדיה גאון בדיני חנוכה (דף רנה סימן קעח) כותב את חנוכה וז"ל: והמדליק נר חנוכה בלילה הראשון צריך לברך שלש ברכות והן. בא"ה אמ"ה אשר קדשנו במצותיו וציונו להדליק נר חנוכה. ב' אתה ה' אמ"ה שעשה ניסים לאבותינו בזמן הזה. ב' אתה ה' אמ"ה שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. עכ"ל של רס"ג.

 

ועוד פוסק מן הראשונים ספר העיטור [של הרה"ג הרב יצחק בן רבינו אבא מארי ז"ל. אשר חי באמצע המאה האחרונה לאלף החמישי בדורו של הרמב"ם] וכתב בהלכות חנוכה – עשרת הדברות (דף קיז ע"ב) וז"ל: מאי מברך. אשר קדשנו במצותו וציונו להדליק נר חנוכה. היכן צונו? רבי אויא אמר מלא תסור. ר"נ אמר משאל אביך ויגדך זקנך ויאמרו לך. עכ"ל. ועין טור אור"ח (סימן תרעו) וז"ל: המדליק בליל ראשון מברך להדליק נר של חנוכה. ושעשה ניסים ושהחיינו. ואם לא בירך זמן בליל ראשון כתב א"א הרא"ש ז"ל בתשובה דמברך בליל שני או אימתי שיזכור. עכ"ל.

 

וכן עיין בספר הלכות גדולות [הוא היה בתקופת הגאונים בשנת ארבעת אלפים וחמש מאות באמצע האלף החמישי] וכך הוא כותב בהלכות חנוכה (סימן ט דף כו בטור הראשון) וז"ל: אמר רב יהודה המדליק ביום ראשון מברך שלש ברכות. והרואה מברך שתי ברכות. מאי מברך. ברוך וכו' אשר קדשנו במצותיו וציונו להדליק נר של חנוכה. ושעשה ניסים ושהחיינו. עכ"ל. נמצא עוד ראשוןן אשר מנסח את הברכה "להדליק של חנוכה".

 

וכן עוד ראשון מרבותיו של רש"י הרה"ג רבנו שלמה מגרמייזא בסדורו (דף רמד) וז"ל: ולילה הראשונה מברך על הנר בא"ה אמ"ה אקב"ו להדליק נר של חנוכה. והיכן ציונו? מן זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור [דברים לב ]. וכן חזר על דברו שם בהלכות חנוכה (סימן פד דף קצח) וז"ל: והמדליק נר חנוכה חייב לברך. והרואה נמי חייב לברך כדאמר רב חייא בר אשי המדליק נר חנוכה צריך לברך. ור' ירמיה דידיה אמר הרואה נר חנוכה חייב לברך. מאי מברך. אמר רב יהודה המדליק ביום ראשון מברך שלש. אשר קבו"צ להדליק נר של חנוכה. ושעשה ניסים לאבותינו ושהחיינו. עכ"ל.

 

ועיין עוד בספר שבולי הלקט [להרב צדקיה ב"ר אברהם הרופא ז"ל שחי בתחילת המאה הראשונה של האלף השישי] שכתב בערוגה החמישית בעניין חנוכה. דין הלכות נר חנוכה והדלקתה וברכותיה (סימן קפה) וכך הוא כותב: אמר רב חייא בר אשי אמר רב המדליק נר חנוכה צריך לברך. ור' ירמיה בר אבא אמר הרואה נר חנוכה צריך לברך. מאי מברך. אמר רב יהודה יום ראשון המדליק מברך שלש והרואה מברך שתים. מכאן ואילך המדליק שתים והרואה אחת. מאי מברך. בא"י אמ"ה אקב"ו להדליק נר של חנוכה ושעשה ניסים ושהחיינו. עכ"ל.

 

ואך עתה נעיין במרן אור"ח (סימן תרעו ס"א) וז"ל: המדליק בליל ראשון מברך ג' ברכות. להדליק נר חנוכה ושעשה ניסים ושהחיינו. ואם לא ברך זמן בליל ראשון מברך בליל שני או כשיזכור. עכ"ל. ואם נעין במשנה ברורה (שם ס"ק א) וז"ל: להדליק נר חנוכה. בגמרא. [עין שער הציון ס"ק א וכן בשאלתות ובה"ג בס' רע גאון ובמס' סופרים ג"כ הגרסא של חנוכה] וכל הפוסקים איתא נר של חנוכה. וכ"כ מהרש"ל אך שכתב שיאמר שלחנוכה במלה אחת ולא של חנוכה שתי מילות. והעולם אין נוהגין להקפיד בזה [פמ"ג]. עכ"ל.

 

אך אנו בני תימן כן מקפידין לנוסח התלמודי ונמשיך את אותו נוסח בין אנו בין בנינו כנוסח התלמוד והגאונים וכל הראשונים של חנוכה. וע"ע באר היטב (שם ס"ק א) וז"ל: להדליק. וכ"כ האר"י ז"ל. ועין שני לוחות הברית שיש לומר שלחנוכה תיבה אחת. עכ"ל.

 

 

 

 

ועתה למקור גרסת יהודי תימן:

 

קודם בתכליל קדמונים אשר נמצא בידי בצילום מברלין וספריתה הבינלאומית הגדולה וז"ל: ואלאדי ישעלהא בלאלילה אלאולי יברך ג' ברכות [תרגום: ומי שידליק בלילה הראשונה יברך שלש ברכות]. א. בא"י אמ"ה אקב"ו להדליק נר של חנוכה. בא"י אמ"ה שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. שהחיינו. עכ"ל. השני לו מגדולי תימן הוא בעל שתילי זיתים בחלק אור"ח (סימן תרעו א ס"ק ג) וז"ל: הנוסחא של חנוכה [ריק"ש ב' הגמרא והרי"ף והרמב"ם] עכ"ל. השלישי במאור המנורה מהרי"ץ בסדורו ב'סדר ימי חנוכה' (דף קס ע"ב) וז"ל: להדליק נר של חנוכה. הפר"ח כ' לגרוס להדליק נר חנוכה. וכן ג' האר"י ע"פ הסוד. וגירסת הרמב"ם כגרסת הספר של חנוכה. וכ"כ הריק"ש ז"ל: נוסחת התלמוד להדליק נר של חנוכה. וכן נוסחת הרי"ף והרמב"ם עכ"ל ועין מעשה רוקח ז"ל. עכ"ל מהרי"ץ.

 

ועתה נעיין שמהרי"ץ כבר עמד על הדבר בשו"ת פעולת צדיק שלו (חלק ב סימן קמג) וז"ל: כתב של"ה דף רמ"ט ע"ב וז"ל: כתב מהרש"ל בנוסח חנוכה לומר שלחנוכה תיבה אחת והטעם דבשלמא נר של שבת שהוא נר לצורך שלום בית ולעצמו רק שמצוות שבת עליו ונקרא של שבת. אבל הכא הנר אינו כשאר נרות ואינו עשוי להאיר לעצמו אלא לפרסומי ניסא דחנוכה. משום הכי מברכינן נר של חנוכה כלומר שאינו עשוי אלא לחנוכה ולא לזולתו עכ"ל. ואני בעניי אומר כי הן אמת שנוסחת התלמוד והרי"ף והרמב"ם לומר שלחנוכה וכמו שהאריך בזה הרב מעשה רוקח לקיים גרסותינו בשם כמה גאונים וכו'. הנה לעניות דעתי ניראה דבנוסח ברכת של נר של שבת וברכת חנוכה שוים הם שאין ביניהם חלוק וכולם תיבה אחת לפי הדקדוק. כי שי"ן של שבת ושי"ן של חנוכה נקודים בסגול. והפירוש בהם אחד הוא כמו "בשגם הוא בשר" דכתב רש"י בפ' החומש שהשי"ן כאלו היא בסגו"ל והכוונה בו כאשר גם הוא בשר. וכמוהו "שככה לו" "שככה השבעתנו" שהשי"ן בסגו"ל שהיא במקום "אשר ככה לו אשר ככה השבעתנו" כי היא משומשת וסמוכה לאותיות שאחריה לבאר הלשון. א"כ הכי נמי אתה אומר שלחנוכה פירוש אשר של חנוכה ר"ל למצות חנוכה דהיינו הדלקת נר שבימי החנוכה. ודכוותה להדליק נר של שבת אשר לשבת ר"ל למצות שבת שצוונו חז"ל להדליק נר של שבת שהוא מכלל העונג שאמר הנביא "וקרתה לשבת עונג" כמ"ש הרמב"ם הלכות שבת פרק ה'. וה"נ נוסח ברכת נר די"ט. וכן הם בתכליל קדמוניות תיבה אחת. והרב פרי חדש כתב דהנוסחא המדוקדקת להדליק נר חנוכה ולא של ע"ש. ואף שכבר השיבו והשיגו הרב מ"ר ז"ל עדיין צ"ע כי המ"ר לא חקר להשיב דקדוק הנוסח מה בין זה לזה. לענ"ד אולי דעת עליון הפר"ח דאם הנוסח של חנוכה אז משמעה של החנוכה בה"א הידיעה כמו ה' בהשמים חסדך וקאי על חנוכת המזבח או המקדש לא כן אם אתה אומר נר חנוכה דאין כאן ה"א הידיעה הוי משמעה נר דמצות חנוכה. ולדעתי הפעוט דזה דוקא אם אתה אומר נר של חנוכה בשתי תיבות. אבל אם הנוסח שלחנוכה תיבה אחת במשמעה ה"א הידיעה אלא אשר לחנוכה למצות חנוכה כדכתבינן לעיל. ואולי זו דברי מהרש"ל ג"כ שכתב לאומרה תיבה אחת ולא ביאר יותר להיותה פשוטה. ודע דאע"פ שאור ז' הימים האר"י גריס נר חנוכה על פי הסוד אין הכרח שכ"ד מרן השו"ע דמר"ן נקט לשון קצר דלא נחית ללמדנו הנוסח רק להודיע כמה ברכות צריך לחנוכה. עכ"ל מהרי"ץ.

 

נמצא כי נוסחתנו מאוששת על אדני פז תלמודיים גאונים וראשוני ראשונים. ונשאר בנוסחתנו ולא נזוז מינה ואל יתעו אותנו בדרכים אחרות אורחות עקלקלות. ואם נעיין בספר נחלת יוסף [שחי לפני מאה וחמישים שנה] שכתב בדיני חנוכה שלו שהנוסח של יהודי עדן להדליק נר שלחנוכה תיבה אחת כ"ה גרסתנו. וכ"כ הריק"ש שכן נוסחת התלמוד וכ"ה גירסת הרי"ף והרמב"ם. ועין באר היטב סימן תרע"ו. עכ"ל. וכן בעל הלבושים לבוש חור בהלכות חנוכה (סימן תרעו ס"ק א) וז"ל: וכיון שהדלקה היא מצוה מדבריהם המדליק צריך לברך כמו שמברכין על כל המצות. ומאי מברך בליל ראשון מברך קודם שידליק שלשה ברכות על ההדלקה ועל זכרון הנס ועל הזמן והם להדליק נר של חנוכה ושעשה ניסים ושהחיינו. שכל המצוות מברכין קודם לעשייתן. עכ"ל ע"ש.

 

לסיכום: נמצא שנוסחתינו מיוסדת על אדני פז מכתבי יד תכליל קדמוניות מן התלמוד מראשוני הראשונים. יסודותיהם בהררי אלף מוצקים ומחוזקים במעבה התלמוד והפוסקים שהנוסח הוא להדליק נר של חנוכה. וכן למדונו אבותינו ממשפחת הנגריין שהיו מורי הוראה במאה האחרונה. וביניהם דודי הרה"ג סאלם אבן סאלם נגר ואבי זתע"א. והשם יאיר עיננו באור הקדום ונזכה לראות בבנין הר ציון במהרה אמן סלה.

 

ידידך עוז

הצב"י נגר שלום

תגובות
מס. התגובהתוכן התגובה
1. אבנר (9/12/2015 21:51:45)
מדור

הרב גמליאל

מדור הרב גמליאל
מדור

איש ימיני

מדור איש ימיני

מדור שתילי זיתים

מדור

שתילי זיתים

מדור שתילי זיתים

מדור אורחות הלכה

אורחות

הלכה

מדור אורחות הלכה

מדור שרש המנהג

מדור

שרש המנהג

מדור שרש המנהג
דפוס ברק
10 שנים למכון כתבי היד נוסח תימן