שבת שבתון היא לכם.
הנה יש לדקדק למה בפ' זו אמר שבת שבתון היא לשון נקבה, ובפ' אמור אמר שבת שבתון הוא לשון זכר מאחר ששני מקומות הללו מדברים על יום הכפורים.
ונלענ"ד אם אפשר בהקדים מ"ש הר"ב זלה"ה בפע"ח ש' יוה"ך פ"ב וז"ל והנה סדר עליית המ' עד שעולה בכתר דאימא ושוה אליה ולוקחת מאימא עצמה ה' גבורות ממותקים כמ"ש ומתחלת לעלות בלילה כי אז זמנה מדת לילה עד חזרת מוסף שאז היא בכתר דאימא כמ"ש לקמן ועדיין הז"א לא עלה כי עיקר יום זה הוא לצורך מ' ותיקונה ובנינה מאימא עצמה לכן היא עיקר ביום זה והוא טפל אליה ואח"כ מן המנחה הוא מתחיל לעלות עד נעילה שיהיו זו"ן ואימא שלשתן בדיקנא דא"א כמ"ש כ"ז לקמן עכל"ל, ונודע שהבינה נק' הוא ועיין בס' מ"ן, עוד כתב הר"ב זלה"ה בפ"א משער הנז' וז"ל ומפני שהיא עולה עם אימא ומתחברים שניהם נק' יום כפורים ל' רבים והבן עכ"ל.
אמור מעתה בפ' זו אמר שבת שבתון היא לשון נקבה לרמוז על עליית הנוק' ביום זה באי' עלאה, ובפ' אמור אמר הוא ל' זכר לרמוז על אימא הנק' הוא ששם עולה הנוק' ומתחברים שתיהן בסוד כפורים תרין כמ"ש הר"ב זלה"ה, ומה שנק' אימא בל' זכר הוא משום דאסתיימת בדכורא כמ"ש הרשב"י ע"ה והר"ב זלה"ה בכמה מקומות ודו"ק.
כתיבת תגובה