מעשה באדם אחד שהיה חיב הרבה כסף לאנשים, כשראה שאין בידו לפרוע חובותיו אמר לאשתו, כל מי שיבוא לתבוע את חובו ממני, תגידי לו בעלי מת.
באו בעלי החוב לתבוע את כספם, וכששמעו תשובת האשה אמרו י וי וי אדם זה לקח כספנו ושבק חיים לכל חי.
והבעל שהיה מתחבא מן הבריות טיֵל ביום מן הימים בסביבות ארמונו של המלך. כשראתה אשת המלך את האדם שידעה עליו כי מת לפני זמן מה. נרתעה אחורנית מפחד ושאלה האם לא מתָ.
השיב לה כן גברתי, אבל אנו שוכני העולם הבא, עבדי לך כשוכני העולם הזה.
שאלה אותו למה אתה מתכוין בדבריך ובמה אתה רוצה לשרתיני, השיב, ראיתי את אמך בגן עדן, היא עומדת להתחתן עם מלך אחד, אבל אין לה בגדים ללבוש ולא תכשיטים, ומשום כך שלחה אותי אליך להביא לה ממך מחלצות ותכשיטים. אשת המלך הביאה לו מחלצות ותכשיטים, לקח וצרר מה שנתנה לו בצרור, העמיסו על גבו והסתלק, ואשת המלך בוכה בכי מר על אמה המתה.
כשבא המלך וראה את אשתו בוכה בכי תמרורים שאל למה תבכי, השיבה הנה אמי נתארסה בגן עדן ושלחה שליח לבקש ממני בגדים ותכשיטים. שאל המלך האם נתת, השיבה כן, רגז המלך על אשתו והתחיל רודף אחרי אותו אדם כדי להחזיר מה שלקח כשראה האיש שהמלך רודף אחריו נתמלא פחד גדול. עודנו בורח, ראה פלח חורש אדמתו, שאלהו החורש מדוע רודף אחריך המלך, השיב, אין הוא רודף אחרי, המלך רודף אחרי פלחים, גזרה יצאה מלפניו לקצץ ידי כל פלח.
שאל אותו, ומה עלי לעשות אמר, ברח.
כשהפלח התחיל בורח עמד אותו אדם במקומו. כשהגיע אליו המלך שאל אותו, האם ראית כאן אדם רץ, כן, השיב, הוא ברח ממך. לאן ברח, הוא עלה אל ההר אשר שום סוס לא יוכל לעלות עליו, כי ההר מלא חתחתים קשים.
קשר המלך את סוסו לרגלי ההר והלך בעקבות הפלח אשר המלך חשבהו לגנב, כשראה הפלח שהמלך אינו מרפה ממנו, הרים אבן ורצה להשליך עליו. שאל אותו המלך למה תעשה כן.
אמר – ומדוע אתה רוצה לגדוע את ידי.
אמר המלך ומי אמר לך דבר זה, השיב, אחד שסחב צרור על גבו.
הרהר המלך קצת ואמר אכן זה היה הגנב אשר רימה אותי ואת אשתי, הלך לחפש את סוסו ולא מוצא אותו. מהר המלך וחזר לביתו, התחילה אשתו שואלת אותו על אמר אמר, אמת דברי השליח שאלה אותו שוב והיכן סוסך, השיב לשליח הטוב לא היה סוס והוא ביקש אותי שאתנהו לו עמדתיו לו.
כתיבת תגובה