לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444
שעות פתיחה:

א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00

קבע כדף הבית | הוספה למועדפים

 

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
ראשי
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
קרית מהרי"ץ

פירוש שם טוב על הרמב"ם למוהר"ר חיים כסאר זצ"ל - על הלכות חנוכה

19/11/2007

אתגר ללומדים
לפניכם מובא פירוש "שם טוב" של מארי חיים כסאר זצ"ל על הלכות חנוכה שכתבו על ספר דברי רבינו הרמב"ם, כולל ניווט בין גוף ההלכות לפירוש, ידוע שמארי חיים היה מקצר בדבריו. גולשים שיכתבו ביאורים וציונים לדבריו, יפרסמו כאן באתר, זכותו תגן עלינו ועליכם. ויהיו שפתותיו דובבות בקבר, ויהיה מליץ טוב אכי"ר.

הרמב"ם הלכות חנוכה פרק ג

 

א בבית שני כשמלכו יוון, גזרו גזירות על ישראל, וביטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות; ופשטו ידם בממונם, ובבנותיהם; ונכנסו להיכל, ופרצו בו פרצות, וטימאו הטהרות.  וצר להם לישראל מאוד מפניהם, ולחצום לחץ גדול, עד שריחם עליהם אלוהי אבותינו, והושיעם מידם.  וגברו בני חשמונאי הכוהנים הגדולים, והרגום והושיעו ישראל מידם; והעמידו מלך מן הכוהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה-עד החורבן השני.

ב וכשגברו ישראל על אויביהם ואיבדום, בחמישה ועשרים בחודש כסליו היה.  ונכנסו להיכל, ולא מצאו שמן טהור אלא פך אחד; ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד, והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים-עד שכתשו זיתים, והוציאו שמן טהור.

ג  ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור, שיהיו שמונת הימים האלו שתחילתן מלילי חמישה ועשרים בכסליו, ימי שמחה והלל; ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים, בכל לילה ולילה משמונת הלילות.  וימים אלו, הן הנקראין חנוכה.  והן אסורין בספד ותענית, כימי הפורים; והדלקת הנרות בהן, מצוה מדברי סופרים כקריאת המגילה.

ד  כל שחייב בקריאת המגילה, חייב בהדלקת נר חנוכה; והמדליק אותה בלילה הראשון, מברך שלוש ברכות:  ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של חנוכה; ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה; ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. וכל הרואה אותה, מברך שתיים-שעשה ניסים לאבותינו, ושהחיינו.  ובשאר הלילות, המדליק מברך שתיים, והרואה מברך אחת-שאין מברכין שהחיינו, אלא בלילה הראשון.

ה  בכל יום ויום משמונת הימים האלו, גומרין את ההלל; ומברך לפניו, ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לגמור את ההלל-בין יחיד, בין ציבור:  אף על פי שקריאת ההלל מצוה מדברי סופרים, מברך עליה אשר קידשנו במצוותיו וציוונו, כדרך שמברך על המגילה ועל העירוב-שכל ודאי של דבריהם, מברכין עליו.  אבל דבר שהוא מדבריהם ועיקר עשייתן לו מפני הספק, כגון מעשר דמאי-אין מברכין עליו; *ולמה מברכין על יום טוב שני, והם לא תיקנוהו אלא מפני הספק-כדי שלא יזלזלו בו.

* השגת הראב"ד: ולמה מברכין על יו"ט שני וכו'. א"א זה הטעם לאביי, אבל רבא חלק עליו ואמר שאין הטעם לדמאי אלא מפני שרוב ע"ה מעשרין הם, אבל ספק אחר אפילו בדרבנן מברכין:

ו  ולא הלל חנוכה בלבד, הוא שמדברי סופרים, אלא קריאת ההלל *לעולם מדברי סופרים, בכל הימים שגומרין בהן את ההלל.  ושמונה עשר יום בשנה, מצוה לגמור בהן את ההלל; ואלו הן-שמונת ימי החג, ושמונת ימי חנוכה, וראשון של פסח, ויום עצרת.  אבל ראש השנה ויום הכיפורים, אין בהן הלל, לפי שהן ימי תשובה ויראה ופחד, לא ימי שמחה יתרה; ולא תיקנו הלל בפורים, שקריאת המגילה היא ההלל.

* השגת הראב"ד: לעולם מדברי סופרים וכו'. א"א ויש בהם עשה מדברי קבלה השיר יהיה לכם:

ז  מקומות שעושין ימים טובים שני ימים, גומרין את ההלל באחד ועשרים יום-בתשעת ימי החג, ושמונת ימי חנוכה, ושני ימים של פסח, ושני ימים של עצרת.  אבל בראשי חודשים, קריאת ההלל מנהג, ואינה מצוה; *ומנהג זה, בציבור.  לפיכך קוראין בדילוג; ואין מברכין עליו, שאין מברכין על המנהג. ויחיד, לא יקרא כלל; ואם התחיל, ישלים בדילוג כדרך שקוראין הציבור. וכן בשאר ימי הפסח, קוראין בדילוג כראשי חודשים.

* השגת הראב"ד: ומנהג זה בציבור וכו'. א"א זה אינו כלום וכבר כתבנו עליו. ומה שכתב ליחיד שהתחיל לקרוא בדילוג  לא אמר כלום אלא יקרא כמו שירצה וחותם כחתימת הציבור, עכ"ל :

ח  כיצד מדלגין:  מתחילין מתחילת ההלל, עד "חלמיש, למעיינו מים" (תהילים קיד,ח); ודולג ואומר "ה', זכרנו יברך . . ." (תהילים קטו,יב), עד "הללו יה" (תהילים קטו,יח); ומדלג ואומר "מה אשיב, לה'" (תהילים קטז,יב), עד "הללו יה" (תהילים קטז,יט); ומדלג ואומר "מן המצר, קראתי יה" (תהילים קיח,ה), עד סוף ההלל.  וזה הוא המנהג הפשוט; ויש מדלגין דילוג אחר.

ט  כל היום, כשר לקריאת ההלל.  והקורא את ההלל למפרע, לא יצא; קרא ושהה, וחזר וקרא-אף על פי ששהה כדי לגמור את כולו, יצא.  ימים שגומרין בהן את ההלל, יש לו להפסיק בין פרק לפרק; אבל באמצע הפרק, לא יפסיק.  וימים שקוראין בהן בדילוג, אפילו באמצע הפרק, פוסק.

י  כל יום שגומרין בו את ההלל, מברך לפניו; ומקום שנהגו לברך אחריו, מברך.  כיצד מברך:  יהללוך ה' אלוהינו כל מעשיך, וחסידיך וצדיקים עושי רצונך, וכל עמך בית ישראל, ברינה יודו לשמך-כי אתה ה', לך טוב להודות ולשמך נעים לזמר, ומעולם ועד עולם, אתה האל.  ברוך אתה ה', המלך המשובח המפואר, חי וקיים, תמיד ימלוך לעולם ועד.

יא  יש מקומות שנהגו לכפול מ"אודך, כי עניתני" (תהילים קיח,כא) עד סוף ההלל, כופלין כל דבר ודבר שתי פעמים.  ומקום שנהגו לכפול, יכפול; ומקום שנהגו שלא לכפול, אין כופלין.

יב  מנהג קריאת ההלל בימי חכמים הראשונים, כך היה:  אחר שמברך הגדול שמקרא את ההלל, מתחיל ואומר הללו יה, וכל העם עונין הללו יה; וחוזר ואומר הללו עבדי ה', וכל העם עונין הללו יה; וחוזר ואומר הללו את שם ה', וכל העם עונין הללו יה; וחוזר ואומר יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם, וכל העם עונין הללו יה.  וכן על כל דבר, עד שנמצאו עונין בכל ההלל, הללו יה מאה ושלוש ועשרים פעמים-סימן להם, שנותיו של אהרון.

יג  וכן כשהקורא מגיע לראש כל פרק ופרק, הן חוזרין ואומרין מה שאמר.  כיצד:  כשהוא אומר בצאת ישראל ממצריים, כל העם חוזרין ואומרין בצאת ישראל ממצריים; והקורא אומר בית יעקוב מעם לועז, וכל העם עונין הללו יה; עד שיאמר אהבתי כי ישמע ה' את קולי תחנוניי, וכל העם חוזרין ואומרין אהבתי כי ישמע ה' את קולי תחנוניי.  וכן כשיאמר הקורא הללו את ה' כל גויים, כל העם חוזרין ואומרין הללו את ה' כל גויים.

יד  הקורא אומר אנא ה' הושיעה נא, והן עונין אחריו אנא ה' הושיעה נא-אף על פי שאינו ראש פרק.  הוא אומר אנא ה' הצליחה נא, והן עונין אנא ה' הצליחה נא; הוא אומר ברוך הבא, וכל העם אומרים בשם ה'.  ואם היה המקרא את ההלל קטן, או עבד, או אישה-עונה אחריהם מה שהן אומרין, מילה מילה בכל ההלל.

טו  זה הוא המנהג הראשון, ובו ראוי לילך; אבל בזמנים אלו, ראיתי בכל המקומות, מנהגות משונות בקריאתו ובעניית העם, ואין אחד מהם דומה לאחר.

 

הלכות חנוכה פרק ד

 

א  כמה נרות הוא מדליק בחנוכה-מצותה שיהיה כל בית ובית מדליק נר אחד, בין שהיו אנשי הבית מרובין, בין שלא היה בו אלא אדם אחד.  והמהדר את המצוה, מדליק נרות כמניין אנשי הבית, נר לכל אחד ואחד, בין אנשים בין נשים.  והמהדר יותר על זה ועושה מצוה מן המובחר, מדליק נר לכל אחד ואחד בלילה הראשון, ומוסיף והולך בכל לילה ולילה, אחד.

ב  כיצד:  הרי שהיו אנשי הבית עשרה-בלילה הראשון, מדליק עשרה נרות; ובליל שני, עשרים; ובליל שלישי, שלושים; עד שנמצא מדליק בליל שמיני, שמונים.

ג  מנהג פשוט בכל ערינו בספרד, שיהיו כל אנשי הבית מדליקין נר אחד בלילה הראשון, ומוסיפין והולכין נר בכל לילה ולילה, עד שנמצא מדליק בליל שמיני שמונה נרות-בין שהיו אנשי הבית מרובים, בין שהיה אדם אחד.

ד  נר שיש לו שני פייות, עולה לשני בני אדם.  מילא קערה שמן והקיפה פתילות-אם כפה עליה כלי, כל פתילה ופתילה נחשבת כנר אחד; לא כפה עליה כלי-נעשית כמדורה, ואפילו כנר אחד אינה נחשבת.

ה  אין מדליקין נרות חנוכה קודם שתשקע החמה, אלא עם שקיעתה-לא מאחרין, ולא מקדימין.  שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה, מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק; וכמה הוא זמן זה, כמו חצי שעה או יתר.  עבר זמן זה, אינו מדליק.  וצריך ליתן שמן בנר, כדי שתהיה דולקת והולכת, עד שתכלה רגל מן השוק; הדליקה וכבתה, אינו זקוק להדליקה פעם אחרת.  נשארה דולקת אחר שכלתה רגל מן השוק-אם רצה לכבותה או לסלקה, עושה.

ו  כל השמנים וכל הפתילות, כשרות לנר חנוכה, ואף על פי שאין השמנים נמשכים אחר הפתילה, ואין האור נתלית יפה באותן הפתילות.  ואפילו בלילי שבת שבתוך ימי חנוכה, מותר להדליק בשמנים ופתילות שאסור להדליק בהן נר שבת, לפי שאסור להשתמש לנר חנוכה, בין בשבת בין בחול; ואפילו לבדוק מעות, או למנותן לאורה-אסור.

ז  נר חנוכה, מצוה להניחו על פתח ביתו מבחוץ, בטפח הסמוך לפתח, על שמאל הנכנס לבית-כדי שתהיה מזוזה מימין, ונר חנוכה משמאל; ואם היה דר בעלייה, מניחו בחלון הסמוכה לרשות הרבים.  ונר חנוכה שהניחו למעלה מעשרים אמה-לא עשה כלום, לפי שאינו ניכר.

ח  בימי הסכנה, מניח נר חנוכה בתוך ביתו מבפנים; ואפילו הניחו על שולחנו, דייו.  וצריך להיות בתוך הבית נר אחר, להשתמש לאורו.  ואם הייתה שם מדורה, אינו צריך נר אחר; ואם אדם חשוב הוא שאין דרכו להשתמש למדורה, צריך נר אחר.

ט  נר חנוכה שהדליקו חירש, שוטה, וקטן, או גוי-לא עשה כלום:  עד שידליקו מי שהוא חייב בהדלקה.  הדליקו מבפנים, והוציאו דלוק והניחו על פתח ביתו-לא עשה כלום:  עד שידליקנו במקומו.  אחז הנר בידו ועמד, לא עשה כלום, שהרואה אומר, לצורכו הוא עומד. עששית שהייתה דולקת כל היום כולו, למוצאי שבת מכבה, ומברך, ומדליקה-שההדלקה היא המצוה, לא ההנחה.  ומותר להדליק נר חנוכה, *מנר חנוכה אחר.

* השגת הראב"ד: מנר חנוכה לנר חנוכה וכו'. אמר אברהם על ידי קינסא:

י  חצר שיש לה שני פתחים בשתי רוחות, צריכה שני נרות, שלא יאמרו העוברים ברוח זו, לא הניח נר חנוכה; אבל אם היו ברוח אחת, מדליק באחד מהן.

יא  אורח שמדליקין עליו בתוך ביתו, אינו צריך להדליק עליו במקום שנתארח בו; אין לו בית להדליק עליו בו-צריך להדליק במקום שנתארח בו, ומשתתף עימהן בשמן.  ואם היה לו בית בפני עצמו-אף על פי שמדליקין עליו בתוך ביתו-צריך להדליק בבית שהוא בו, מפני העוברין.

יב  מצות נר חנוכה, מצוה חביבה היא עד מאוד; וצריך אדם להיזהר בה, כדי להודיע הנס, ולהוסיף בשבח האל והודיה לו, על הניסים שעשה:  אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה-שואל, או מוכר כסותו; ולוקח שמן ונרות, ומדליק.

יג  הרי שאין לו אלא פרוטה אחת, ולפניו קידוש היום והדלקת נר חנוכה-מקדים שמן להדליק נר חנוכה, על היין לקידוש היום:  הואיל ושניהם מדברי סופרים, מוטב להקדים נר חנוכה שיש בו זכרון הנס.

יד  היה לפניו נר ביתו ונר חנוכה, או נר ביתו וקידוש היום-נר ביתו קודם, משום שלום ביתו:  שהרי השם נמחק, לעשות שלום בין איש לאשתו.  גדול השלום, שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם, שנאמר "דרכיה, דרכי נועם; וכל נתיבותיה, שלום" (משלי ג,יז).

 

פירוש שם טוב על הרמב"ם למוהר"ר חיים כסאר זצ"ל

 

הלכות חנוכה פרק ג

 

א. בבית שני כשמלכו יון וכולי' זה המאורע הובא בספר מגילת אנטיוכס באריכות. ואיתה נמי התם, דהך פך שמן שמצאו חתום בחותמו של כ"ג, מימות שמואל הנביא הוה. חזור

ב. וכשגברו ישראל על אויבהם וכולי' ר"פ במ"מ, ואיתה נמי התם, טעמ' דמברכינן בכל לילה שעשה נסים, משום הנס שנעשה בשמן בכל לילה ולילה, וכמו שכת' רבי' ז"ל. חזור

   והדליקו ממנו נרות המערכה וכו' נקט כלשון הכתוב גבי המנורה וגו' נרות המערכה ע"ש שהן מסודרין צפון ודרום.

ד. והמדליק אותה בלילה הראשון וכו' וידוע דלכו"ע ברכות אלו מברך אותן קודם שידליק וכמו שאעיר ע"ז בעז"ה בפי"א מה' בכורים גבי פדיון הבן. חזור

   וכל הרואה אותה ולא בירך מברך שתים. מימרא שם כלשון רבי' ז"ל, וכמו שהעיר ע"ז הה"מ ז"ל, ומצאתי ג"כ להפר"ח ז"ל שכת' וז"ל, ומסתברא כמ"ד אם עתיד להדליק בביתו, אפי' כבר ראה, אינו מברך שעדיין הוא מברך אותן כשמדליק בביתו, ואם אינו עתיד להדליק בתוך ביתו, אף שמדליקין עליו בתוך ביתו, כשרואה, ביום א' מברך שתים, ובשאר הימים מברך אחות ע"כ, ונכון הוא, דכיון שראה ואינו עתיד להדליק בביתו, חל עליו החיוב לברך שתים או אחת, דברכות אלו הן ברכות הראיה אבל אם עדין הוא מדליק בביתו, למה יברך על של אחרים ולא יברך על שלו, דברכה על שלו עדיף.

ו. ושמנה עשר יום בשנה מצוה לגמור בהן את ההלל וכולי' מימרא בפ"ב דערכין (דף י'). ודע דתני במסכ' סופרים בפ"כ שגומרין את ההלל ג"כ בליל פסח בבית הכנסת וכך משמע מן הירושלמי שגומרין אותו וכמו שהעיר ע"ז הר"ן ז"ל בפ' ע"פ וכת', דמה דלא תני ליה בערכין הא דלילה הא' של פסח לאו קושייא היא, דהתם הלל שעל עשיית מצוה לא קתני. תדע דהא לא מני הלל שבשחיטת פסחים דמני להו במתניתין דהתם וכו' והאריך ע"ז שם והביא לשון הירושלמי ע"ז. וכך נוהגין העולם לגמור ההלל בלילי פסחים בכ"מ וכמו שכתבו הפוסקים ז"ל. חזור

ז. ויחיד לא יקרא כלל. בסוף תענית תנא, יחיד לא יתחיל, ואם התחיל גומר עכ"ל, ופירשו הגאונים ז"ל יחיד לא יתחיל בברכה, ואם התחיל בטעות ובירך לקרא את ההלל גומר ע"כ, משמע מפירושם, דחיד קורא אותו בלא ברכה, דמה שאמרו לא יתחיל, בברכה הוא בדוקא, אבל בצבור מברכין עליו, ורבי' ז"ל הוקשה לו פירוש זה, דאם הוא כפירושם דמברכין עליו, הול"ל לא יתחיל בברכה, למה להו למיסתם לא יתחיל, אלא ודאי אין מברכין עליו, ויחיד לא יקרא בכ"ג, שלא תיקנו לקרותו אלא בצבור, ואם התחיל ההלל גומ', ומנהגינו כדברי רבי ז"ל, שאין מברכין עליו בימים שאין גומרין אותו. חזור

ח. ויש מדלגין דלוג אחר דהיינו שמחסרין דילוג אחד מהמנהג הראשון דמדלג ואו' מה אשיב לה' עד סוף ההלל.  חזור

ט. כל היום כשר לקריאת ההלל משנה בפ' הקורא את המגילה (מגילה ב') ואתו לאשמען שאינו כתפלה שקבוע לה זמן אלא זמנו כל היום.

   קרא ושהה וחזר וקרא וכו' לומ' שאין דינן כתפלה שאם שהה כדי לגמור את כולה דלא יצא דשאני תפלה דרחמי היא החמירו בה.

   ימים שגומרין בהן את ההלל וכולי' מימרא בברכות בפ' היה קורא (דף י"ד) ופשוט דלא איירו שמותר להפסיק אלא בדברים הנחוצים להפסיק בהן אבל דברים שאין נחוצים אין לו להפסיק ומשו"ה לא הוצרכו להזכיר זה. חזור

י"ב.  סימן להם שנותיו של אהרן. בירושלמי, קע"ה פרשיות דבור אמירה צווי שכתוב בתורה, כנגד שנותיו של אברהם אע"ה, קמ"ז מזמורים שכתוב בתהלים, כנגד שנות יעקב אע"ה, ללמד, שכל קילוסין שמקלסין ישראל להקב"ה, כנגד שנותיו של יעקב, שנ' ואתה קדוש יושב תהלות ישראל. קכ"ג פעמים שישראל עונין הללויה, כנגד שנות אהרן, שנ' הללו א-ל בקדשו, לקדושו, לאהרן קדוש ה' עכ"ל, כל זה באו חז"ל לרמוז לנו וללמדינו, שנלך בדרכי הישרים. בכדי שבזה נזכה למה שזכו הם בהליכתם לפני ה' בתמימות וביושר לב, אכי"ר. חזור

י"ד. הוא אומ' ברוך הבא וכל העם עונין בשם ה', כך היא הנוסחא הנכונה וכך מצאתיה בכ"י ולפי אותה נוסחא, עלו דברי הגמ' שבפ' לולב הגזול על נכון, ונסתלקה תמיהת לח"מ ז"ל. חזור

 

הלכות חנוכה פרק ד

 

א. כמה נרות הוא מדליק בחנוכה וכולי' ברייתא בפ' במ"מ, ופשטה מוכח כדברי רבי' ז"ל, שהמהדרין מדליקין נר לכאו"א, והמהדרין מן המהדרין, מוסיפין ג"כ נר לכאו"א, וראיתי להגרא ז"ל בחידושיו, שעמד על דברי התוספות ז"ל, שתמהו על פירוש זה, וכת' בשם גאון ז”ל, שדקדק מלשון הברייתא עצמה כדברי רבי' ז"ל, והאריך ע"ז וסיים בסוף דבריו וז"ל, יפה כיון הרמב"ם ז"ל במה שכת' נר לכאו"א, וג"כ מוסיף בכל לילה ע"כ, ומנהגינו שהזכיר רבי' ז בסמוך בעיקר הדין. דת”ר מצות חנוכה נר איש וביתו, אלא שמוסיפין נר בכל לילה ולילה, בכדי להדר את המצוה. חזור

ג. מנהג פשוט בכל ערינו בספרד וכולי' עכשיו מנהג זה נתפשט בכל העולם וכבר כתבתי מזה בסמוך. חזור

ד. נר שיש לו שתי פיות עולה לב' בנ"א. מימרא שם, ואשמעינן, דלא נימ' הואיל והוא נר אחד, לא חשיב אלא לחד, קמ"ל, דאפ"ה עולה לב' בנ"א. חזור

ה. אין מדליקין נרות חנוכה וכו' ברייתא שם (דף כ"א) וכת' רבי' ז"ל עם שקיעת החמה כלשון הבריית' דנקטה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק דמשמע בתחילת השקיעה שהוא בין השמשות מדליקין אף שעדיין לא יצאו הכוכבים וכמ"ש גבי שבת בפ"ה מה' שבת ויש מפרשים משתשקע החמה היינו צאת הכוכבים וכמו שהעיר ע"ז בע"ה ז"ל בא"ח בסי' תרע"ב וסיים ודבר זה תלוי בהמחלוקת בעיקר זמן שקיעת החמה אם הוא תחלת שקיעה או סוף שקיעה דהרמב"ם ס"ל דהוא תחלת השקיעה והטו"ר ושו"ע הולכין בשיטת ר"ת שהוא סוף השקיעה והיינו צ"ה והעולם נוהגים כהטו"ר ושו"ע להדליק אחר תפלת ערבית עכ"ל.

   וצריך שיתן שמן בנר כדי שתהיה דולקת כולי' לומ', דאם לא נתן שמן בכדי שתהא דולקת עד שתכלה רגל מן השוק לא עשה כלום. וצריך לחזור וליתן בה שמן כשיעור ולהדליקה כתחלה. ולפיכך בערב שבת שמדליקה קודם שקיעת החמה צריך ליתן בה שמן יותר, בכדי שתהא דולקת ע"ס זמנה. חזור

ו. כל השמנים וכל הפתילות וכולי' מימרא דר' שם, וכמו שכת' רבי' ז"ל, ומ"מ, אע"ג דדינא הכי הוא, למצוה מן המובחר להדליק בשמן זית, כדאיתה התם, אריב"ל כל השמנים יפין לנר, ושמן זית מן המובחר, מ"ט, דצליל נהוריה טפי ע"כ, וסמן לדבר שמן זית זך כתית למאור, להעלות נר תמיד.

   ואפילו לבדוק מעות וכולי' וטעמ' איתה התם, כדי שלא יהיו המצוות בזויות עליו, וכן כל המצות צריך לעשותן בקדושה, שלא ינהוג בהן שום תשמיש חול, דתניא, שם גבי כסוי הדם, ושפך, וכסה, במה ששפך, יכסה, שלא יהיו מצות בזויות עליו, וא"ר, אבוהון דכולהו דם. וכמו שאעיר טעמ' ע"ז בעז"ה בסוף הל' שחיטה. חזור

ז. נר חנוכה מצוה להניחו על פתח ביתו מבחוץ וכולי' ברייתא שם, ופשיטא, דמיירי כאן בשאין חצר לפני הבית, אבל יש חצר לפני הבית, מצוה להניחו בפתח החצר וכמו שיתבאר לפנינו בדין חצר שבין שני בתים.

   כדי שתהא מזוזה מימין ונח משמאל, והטעם, משום שנ' חנה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם, כלומ' שכל זמן שהמצוות מסבבות את האדם, גורמין לו שיהיה ירא שמים בתכלית היראה, שזכו בה אבותינו הקדושים.

   ואם היה דר בעלייה מניחו בחלון וכולי' ברייתא שם, ופשיטא, דמניחו תוך עשרים אמה לקרקע, אבל אם הניחו למלעה מכ' אמה לקרקע, אם הוא תוך עשרה טפחים לעלייה יוצא בדיעבד, ולפיכך סמך רבי' ז"ל לזה, ונר חנוכה שהניחו למעלה מכ' אמה וכולי', לרמוז ג"כ על הדר בעלייה, שלא יהא למעלה מכ' אמה, לקרקע. חזור

ט. נר חנוכה שהדליקו חרש שוטה וקטן וכו' שם (דף כ"ג) ונקטו כאן בסתם לומר שאפי' קטן שהגיע לחינוך שהדליק נר חנוכה לא עשה כלום וכמו שסתם רבי' ז"ל דלא כמאן דמחלק גבי קטן.

   ומותר להדליק נ"ח מנר חנוכה, בפ' במ"מ, רב אמ' אין מדליקין מנר לנר, ושמואל אמ' מדליקין מנר לנר ע"כ, ופסקו הגאונים זל כותיה דשמואל, וכמו שכת' רבי' זל, ואע"ג דבעלמ' הלכת' כר' באיסורי, הכא, הואיל וחזינן לרבה דעביד בעלמ' לנר, והלכה כר"ש בגרירה, שמעינן, דהלכת' כותיה דשמואל בהני תלת, ודע, דאיתה התם שתי לשונות, אית מ"ד, דלא נחלקו ר' ושמואל סבר מדליקין, ולאכחושי מצוה לא קפדינן, הואיל ונרות של מצוה הן, אבל ע"י קינסא, מודה שמואל דאסור, משום ביזוי מצוה, ואית מ"ד, דאף ע"י קינסא, פליגי, ושקלו וטרו התם על שתי לשונות אלו, ולא איפשיטא במאי פליגי, וכיון דלא איפשיטא במאי פליגי, פסק רבי' ז"ל לחומרא משום כבוד המצוה, וכך היא שיטת הרמב"ן ז"ל. חזור

י. חצר שיש לה שני פתחים בשתי רוחות וכו' שם (דף כ"ג) ולא הוצרכו לומ' דאינו מברך אלא על אחד מהן לומ' דפשוט הוא דכיון דאינו אלא מפני החשד אינו מברך אלא על אחד וכמו שכתבו ג"כ הפוסקים ז"ל. חזור

י"א. אורח שמדליקין עליו בתוך ביתו וכולי' מימרות שם, (דף כ"ג) ומשמע מדברי רבי' ז"ל שכת' אין לו בית להדליק עליו בו וכולי', דלאו דוקא אכסנאי, דה"ה שנים הדרים בבית אחד, אפי' הם חלוקים בעיסתן, הואיל וליכא כאן חשדא מפני העוברין דהא יוצאין בפתח אחד, דיכולין להשתתף עמהן בשמן לכתחלה, דלא כמ"ד אכסנאי דוקא, וכמו שהעיר מהרי"ץ ז"ל ע"ז (שו"ת ח"ב סי' ע"ד). חזור

י"ב. מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא וכו' למד זסה ממה דאמור התם (דף כ"ג) נ"ח וקידוש היום נ"ח עדיף משום פרסומי ניסא עכ"ל ולפיכך כיון דמצוה חביבה היא וקודמת לקדוש היום יש צד לומ' כאן כ"ש שכת' הה"מ ז"ל ומה ד' כוסות בליל פסח דשייך בהו ג"כ קדוש היום ואגב פרסומי ניסא אמרי בהו שואל או מוכר כסותו וכו' כ"ש נר חנכה דעקרו הוי פרסומי ניסא דעדיף מקדוש  היום דשואל או מוכר כסותו וכו' כן נראה לענ"ד להסיר תמיהת לח"מ ז"ל. חזור

י"ג. הרי שאין לו אלא פרוטה אחת וכולי' מימרא שם, (דף כ"ג) ומ"ש הה"מ ז"ל שלא מצא לרבי' ז"ל תוספת בע"ש, כבר הערתי ע"ז בפ"ד מה' שבת, דאית ליה תוספת ג"כ, ומ"ש אפשר לקדש בלא יין, היינו לומ' שעיקר קידוש על היין מדרבנן הוא. חזור

י"ד. גדול השלום שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם וכולי' בספרי, ותנן נמי בחתימת סיום ש"ס משנה, דגדול השלום, שלא מצאה הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל, אלא השלום, שנ' ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום. בשביל התורה הנקראת עוז, יתברך עם ישראל בשלום. חזור

 

לרכישת סט "משנה תורה לרמב"ם עם פירוש שם טוב לחץ כאן

תגובות
מס. התגובהתוכן התגובה
1. 
חובה ללמוד את הספרים שלו... הפרשן הגדול ביותר של הרבמ
מורנו ורבינו הרה"ג מארי חיים כסאר זצוק"ל (3/12/2008 12:16:19)
מדור

הרב גמליאל

מדור הרב גמליאל
מדור

איש ימיני

מדור איש ימיני

מדור שתילי זיתים

מדור

שתילי זיתים

מדור שתילי זיתים

מדור אורחות הלכה

אורחות

הלכה

מדור אורחות הלכה

מדור שרש המנהג

מדור

שרש המנהג

מדור שרש המנהג
מנורת המאור שתילי זיתים
חנוכה
קודש לכל חי
ספר עב הענן
עיון המנהג
נחלת אבות
אתר מסורת