בנוסח הברכה שלאחר המגילה יש הנוהגין לומר [א] האל הרב את וכו' ויש [ב] שאין גורסין תיבת האל. ובהמשך הברכה יש הגורסין האל הנפרע [ג] ויש [ד] שאין גורסין תיבת האל וכולם מסיימין [ה] האל המושיע. מקורות [א] האל. כ"ה הגי' בגמ' מגילה (דף כא: בחלק מכתה"י[1]) ובמס' סופרים (פי"ד הל"ה[2]) ובפסיקתא רבתי (פרשה יג' אות ח') ובסידור הרס"ג (עמ' רנז') וברבינו חננאל (שם), וראה עוד לקמן שהבאנו להקת ראשונים שנחלקו בזה, יש מהם דגרסי לתיבה זו "האל" ויש דל"ג (על"ק בסע"ק שאח"ז) ואלה הגורסים לתיבה זו הנה הנם לפניך וכדלקמן: רש"י בסידורו (סי' שכ"ח) ובס' האורֶה (סי' סז')[3] מחז"ו (סי' רמ"ז) ס' העיטור (הל' מגילה ח"ג עמ' קיג')[4] הריטב"א במגילה (שם), הראבי"ה (כרך ב' רס"י תקע"ד מס' מגילה) [5]הרוקח (הל' פורים סי' רל"ז) ובסידורו (ח"ב סי' קמ"ב עמ' תשכ"א) רבינו הרמז"ל (פ"א מהל' מגילה הל"ג) שבה"ל (הל' פורים סי' קצ"ח) תניא רבתי (ענין קריאת המגילה סי' מ' שלהי ד"ה הכל כשרין) ס' עץ חיים למהר"י חזן (פ"א מהל' מגילה שלהי כרך א') פי' התפילות והברכות (ח"ב עמ' ע')[6] צרור החיים (הדרך השמיני פורים ומגילה ריש עמ' קי"ח אות ד') ואם כי העלה שיש שאין מזכירין תיבת "האל" אך סיים הנוהגין לאמרו כדין נהגו, ס' אור זרוע (ח"ב הל' מגילה סי' שע"ט) הרי"ד בפסקיו למס' מגילה (שם) ס' המחכים (שלהי הספר ע' 50 ד"ה פורים) הסמ"ג (מצוה ד' מדברי סופרים הל' מגילה דף רמ"ט) ס' האגודה (מס' מגילה אות כה')[7] ס' המכתם (פרק הקורא את המגילה דף ס. הוצ' י-ם תשכ"ח), רבי' הטור (סי' תרצב) [8]ס' אהל מועד (ח"ב שערי מוע"ק דרך שני נתיב ו' דף סב:) ס' הפרנס (סי' ע"ר), צדה לדרך לרבי' מנחם (מאמר רביעי כלל שביעי פרק רביעי עמ' קלז), ועעל"ק בסע"ק שאח"ז בשמו. ס' התדיר (בתוך ס' שיטת הקדמונים הל' מקרא מגילה סי' יח עמ' רז), פסקי רבי' יוסף תלמיד רבי' שלמה הרואה (שם אות שמ עמ' שצד), מנהגי רבי' חיים פלטיאל (עמ' 51 בתוך מחקרי תפלה ופיוט), מנהגי הר"ר אברהם הילדיק (בתוך קובץ על יד כרך תשיעי הוצ' מ"נ עמ' 184 פעמיים), מהרי"ל (הל' פורים אות ה')[9] מנהגי מהרא"ק (או"ח פ"ב עמ' עה) וכ"ה בתכאליל משנת הרל"ג, מהרי"ו, משתא. מהרי"ץ בסידורו (ח"א דף קסד.) ובפי' ע"ח (שם ע"ב) וכ"ה במחזור ספרדי דפוס קדום בתוך מחקרי תפלה ופיוט עמ' 309), וסי' תפלה של יהודי פרס (ד"צ עמ 196) וכ"ה מנהגינו ק"ק מחוית ואגפיה. [ב] ויש שא"ג. כ"ה בגמ' מגילה שלפנינו (שם) ובחלק מכתה"י[10] ובירושלמי (פרק הקורא את המגילה דף עד:, ולפנינו עם הפירושים פ"ד הוא דף כז:)[11] ובמס"ס (ע"פ הגהות הגרי"ב) והגאונים, ובראשונים יש מהם שהעלו נוס' הברכה אך לא זכרו תיבה זו האל ויש מהם שכתבו בהדיא דל"ג תיבת האל, ואלה דל"ג לה הרי הם לפניך: בעל הלכות גדולות (ריש הל' מגילה) ר' יהודה גאון בס' (ראו) הלכות פסוקות (הל' מגילה) ס' הפרדס סי' רג)[12] הרי"ף הרא"ש והר"ן (שם), ס' העיטור ב' מתיבתא[13] האשכול (הל' חנוכה ופורים ח"ב אות ט' עמ' ס"ד עם פי' נחל אשכול), רבי' המאירי בס' בית הבחירה במגילה (שם) ס' היראים (סי' רסח [קכא] עמ' קכד ובפי' תועפות ראם), ס' הנייר (הל' מגילה ופורים סי' ה) ארחות חיים (הל' מגילה ופורים אות ו') ס' כל בו (סי' מה דין פורים) צרור החיים ב' יש שאין מזכיריןהאל[14], ס' המנהיג (הל' מגילה אות יט') ושכ"כ ר' נתן ור' משה הגאונים, רבי יהודה כלץ בס' המוסר (פ"ד עמ' קכא') רבי' יהונתן מלוניל במגילה (בדרך אגב על דף יא:), הסמ"ק (סי' קמח) הריא"ז בפסקיו (פ"ג מגילה הל' א' אות ד') ס' המאורות (מגילה שם) ס' מצות זמניות לרבי' ישראל בר"י הישראלי (הל' פורים עמ' תל"ב), המרדכי (מגילה ריש פרק הקורא את המגילה אות תת"ד) רבי ישמעאל הכהן בס' הזכרון (מגילה פ"ג עמ' צח ס' ה) רבי' ירוחם (בס' אדם נתיב י' החלק השלישי דף סג. טור ב' – להנוהגים לאמרו) [15] פסקי או"ז לרחב"י (הוצ' הרב בלוי כרק א' מס' מגילה שלהי הל' מגילה אות לו), מנורת המאור לרב"י אלנקווה (כרך ב' פרק התפלה הל' פורים עמ' 214), שיטה למס' מגילה מחכמי פרובאנס (הוצ' מכון אופק – מגילה שם), ושכן שדרו במתיבתא, ומשם בעה"ע, סי' רבי שלמה בר"נ (הפרק הח' עמ' ע"ז), התשב"ץ (… סי' קעז) עוד הנה לפניך חבל פוסקים דל"ג תיבת האל, וביותר. כתבו דל"ג לה. ומהם שנזל"ע, הלא הם, סדר רב עמרם גאון (אות סט עמ' קב, הוצ' מהר"ק)[16] ס' המנהיג (הל' מגילה אות יט) האבודרהם, (שם). המרדכי (שם) וכולם ב' ר"ז, הנמו"י והאגודה (שם) ב' בה"ג, הראב"ן מגילה (שם), שיטה למס' מגילה (שם) צדה לדרך (שם) ב' י"א ושכן עיקר. והטעם דל"ג לה העלו הנ"ל נימוקו בצדו ומשם רב נתן אב הישיבה. והוא. משום שכבר זכר בריש הברכה תיבת אלהינו[17] ועל כולם קא חתם עלה מרן בשו"ע (שם ס"א) וז"ל, ולאחריה מברך הרב את ריבנו וכו' עכ"ל, וכן העלה בביתו (שם) משם המרדכי שכ' נוס' זו משם הבה"ג. והנהעודחבלפוסקיםמגדוליהאחרוניםדלאגרסילתי'האלהלאהם,מהר"יטירנאבס'המנהגים(הל'פוריםעמ'קנוהוצ'מכוןי-ם)וגםצייןהטעםכדלעיל,(הלבוששם)מט"מ(סיתתרה)מהרח"ובס'שעה"כ(רישעניןפורים),הרדב"ז(ח"בסי'תרס"ה-משמע)ס'חמ"י(ח"בדףעז:)ס'סדה"י(עי'דףמח:).יוסףאומץ(סי'תתרצו)משםרבי'הטורוס'המנהגים,וכ"הבסידורים,מחזור רומניא(עמ'139-בתוךס'מחקריתפלהופיוט)השל"ה(עמ'של"הו-בפי'שערהשמים),סידורפראג(משנתרעגצולםמחדשע"יזכרוןקדושיפוליןאשדוד)מחזורקראקא(שנתשנו). [ג]האלהנפרע,כ"הגי'רש"יבס'האורה(שם)ומחז"ו(שם)וברבי'הרמז"ל(שם)(בכת"יבסוגררבועוברובדפוי'ע"פ שינו"ספרנקל)הרוקח(שם)ובסידורו(שםעמ'שכב)ס'היראים(שם)ע"חלהר"יחזן(שם)רבי'הטור(שם-דפוסמנטובה-וע"עהגהותהטורמכוןי-ם),הכ"ב(שם)ס'אהלמועד,הסמ"גוסי'רבי'שלמהבר"ז,וכ"הבסי'כת"י(משנתהמאהט"ועמ'295בתוךמחקריתפלהופיוט)סי'נוס'פרססי'השל"ה-וכ"הבחלקמןהתכאלילהלאהם.משנתהרל"ג,מהרי"ו,מהר"ימשתא,מהרי"ץבע"חועוד.וכה"מק"קמחויתואגפיה. [ד]ויששא"גוכו'.כ"ההגירסאבגמ'מגילה(שם)ובמס"ס(שם)ובפסיקתארבתי(שם)וכ"הברובהפוסקיםככולם,ה"ה. הבה"גלפיחלקמכת"יעי'בהגהותהוצ'מק"נח"ארישעמ'404)ריה"גבס'הלכותפסוקות(ראו),הרס"ג(שם),רבי'חננאל,הרי"ףהרא"שובנורבי'הטור(שם)…רבי'הרמז"ל(לפיחלקמדפו"י,עי'רמב"םהוצ'פרנקלבשינוינוס'),ס'האשכול(שם)הריטב"אבמגילה(שם)שבה"ל(שם),ס'הנייר(שם)פירושהתפלותוהברכות(ח"אהל'מגילהופוריםאותו)או"ז,הרי"ד והריא"זבפסקיהם(שם)הסמ"ק.ס'המוסרלהר"יכלץ,ס'ה מאורותמגילה(שם)האגודה,התדיר,צדהלדרך,נמו"י,רי"ו,מנוה"מלהר"יאלנקאוה,ס'מצותזמניות.ס'חמ"י(ח"בדףעז:) במרןהשו"עאיןלהכריעגירסתנושכןלאהעלהאת כלנוס'הברכה.וגםבביתולאהעירמזהכלום.במחזוררומניא(עמ'140),ובמחזורקראקאהעירובהדיאדל"גהאל. [ה]האלהמושיע,כ"הבגמ'ובמס"ס(ורקשגרסוהאלהעוזרומושיע)ובפסיקתארבתי(שם)ובכלהפוסקיםשנז"ל (מלבדהריה"גשבה"ל,נמו"י).ועודישלהוסיףעליהם,רש"יבסידורוובס' האורהמחז"ו.הרוקחבספרוובסידורו.המאירי.היראים.מהר"יחזןבס'ע"חכ"בהמנהיגאהלמועדהסמ"גהראב"ן סי'ר"שבר"נ.וכ"הבתכאלילשנזל"עובסי'נוס'פרס.מחזורקראקאוס'חמ"י. [1] על"ק בסע"ק שאח"ז שהבאנו מגמ' שלפנינו דל"ג תיבת האל. [2] על"ק שם שהבאנו ב' הגרי"ב שכן גורס במס"ס ללא תיבת האל. [3] ראה בסע"ק שאח"ז ב' ס' הפרדס דל"ג לה. [4] על"ק (שם) דהבאנו בשמו שכ' ב' מתיבתא דל"ג תיבת האל. [5] ובשם הגאונים העלה שנחלקו בב' הגירסאות. [6] אך עיי"ש עמ' עו' דהעלה הגי' ללא תיבת האל וז"ל "ולכך מתחיל בא"י הרב את ריבנו וכו' ע"כ. ויש ליישב, דהתם לא נחית לנוס' הברכה, ואלו בעמ' ער' העלה את עיקר הנוס', [7] וב' בה"ג כ' שאין לומר האל שכבר אמר אלהינו. [8] וב' רע"ג כ' דל"ג. [9] ובס' מקור חיים (סי' תרצ"ב סע"א) כ' בשמו דל"ג האל. ולפנינו בג' מהדורות איתא לתיבת האל. [10] עי' דקדוקי סופרים. [11] אלא שגרס בל"א. וז"ל… כיצד הוא מברך וכו' הרב את ריבך וכו'. [12] ראה רש"י בסדורו, וס' האורֶה, הובאו בסע"ק שלפנ"ז שכן גרס לתי' האל. [13] על"ע אות ה. [14] על"ע בסע"ק שלפנ"ז שהעלנו בשמו שכ' שהגורסן כדין נהגי. [15] עיי"ש ברי"ו דהביא. יש שאין נוהגין לברך כלל ברכה אחרונה אחר המגילה. [16] כ' רע"ג (שם) וז"ל, ולאחריה במקום שנהגו לברך מברך ברוך הרב את ריבנו וכו' והכי אמרי רב נתן ראש ישיבה. הכי נהגינן במתיבתא לומר ברוך הרב את ריבנו וכו' ולא אמרינן האל הרב את ריבנו דהא אמרינן ד' אלהינו וכו' עכ"ל, וכ"כ רבי' הטור משמו. וקשיא לי שהרי בתפילת העמידה אמרינן ברוך וכו' אלהינו וכו' האל הגדול וכו' ע"כ. והנה ראיתי להרמ"א בספרו דרכי משה סי' נא שהעלה שם קושיא זו ב' מהר"א מפראג. שכן הקשה על הטור הנ"ל וכ' עליו בזה"ל: "ואין בדבריו קושיא כלל כי שם איכא הפסק גדול ביןאלהינו להאל. אבל כשהם סמוכים זו לזו אפשר שלא לאמרו וכו' עכ"ל. אלא שתירוץ זה נדחה מנוס' רע"ג בסדורו (עמ' ח') בנוס' ברכת ברוך שאמר דגרס ברוך וכו' אלהינו מלך העולם האל המלך וכו' עכ"ל. הרי שגם כשהן סמוכין אמרינן לה. וגם מרבי' הטור מבואר דגריס לה שכן העלה בסי' נא בשם ס' היכלות שיש בו פ"ז תיבות הכולל בזה תיבת האל. ואמנם עי' לאבודרהם (עמ' נט) שמחוץ ממה שכ' (עמ' רה) שאין לומר האל בברכת המגילה ומשם רע"ג וטעמו הנ"ל. מ"מ הקדים (עמ' נט) וכ' בברכת ברוך שאמר שאין לומר בו תיבת האל ומן הטעם הנ"ל אך ברע"ג ובטור מבואר לעיל שכן גרסי לה, והתמוה בזה על האבודרהם שכן אחר שכ' (שם) שאין לומר האל סיים בזה"ל. וכן כתב רב עמרם בברכה שלאחר המגילה ע"כ, ואמנם דייק במש"כ על דברי רע"ג שכן כתב במגילה שכן בברכת ברוך שאמר לא אמר כן, ולפי"ז הדרא קושיא על הרע"ג והטור לדוכתיה מה ראו לחלק בזה וצ"ע. [17] על"ע בסע"ק שלפנ"ז.
23
ינואר
כתיבת תגובה