r

ליל אשמורות מרכזי לקהילת תימן בפתח תקווה – תשס"ט

23 ינואר


"אם היה קשה לי למצוא חנייה במשך כ-20 דקות בכל האזור מסביב לבית הכנסת הקדוש שבו אני עומד וזוכה לברך אתכם בשנה טובה ומתוקה, הדבר אומר דרשני…" – כך בהתרגשות גדולה, הרב אריאל בוסו הי"ו, ממלא מקום ראש העיר בפ"ת פתח את ברכתו ואיחוליו לשנה החדשה לקהל האלפים שנתקבץ לליל "אשמורות" (כך מכנים יהודי תימן את זמן אמירת הסליחות בחודש אלול כי הם רגילים לאמרם באשמורת הבוקר). כמו כן, הוא העביר את ברכתו האישית של ראש העיר אשר נבצר ממנו להגיע כמידי שנה באופן אישי עקב סיבות אישיות, כמו גם את ברכתה של מליאת מועצת העיר. היה זה בסיומו של ליל אשמורות וסליחות לעדת יהדות תימן ואשר כבר קנה לו אחיזה, זו השנה החמישית ברציפות, ב"בית מקדש מעט", הקרוי: בית הכנסת "שיבת ציון" בראשותו של היו"ר הנמרץ מר מאיר קרני הי"ו.




לא רק ממלא מקום ראש העיר חש וחווה באופן אישי את ההתרגשות הרוחנית העצומה ואדירת המימדים של ליל האשמורות והסליחות. כמוהו, קהל עצום אשר התחיל להתקבץ ולהתאסף עוד בתחילת "האשמורה האחרונה של הלילה" ומכל רחבי הארץ: מירושלים ומנתניה, מרחובות ומיבנה ואף מן העיר חדרה, העיר הצפונית והרחוקה. קהל העצום אשר הגיע, על גבריו, נשיו וטפיו מילא עד אפס מקום את היכל בית הכנסת הגדול והמרכזי של יהדות תימן בפ"ת, את הפרוזדור הגדול בכניסה לבית הכנסת, כמו גם את חדרי המטבח והלימוד ואת המרפסת הענקית הצמודה לבית הכנסת.


 


"מי שלא ראה מחזה משובב נפש כזה לא ראה מחזה אדיר מימיו" – כך אמר לי חתני היקר, דרור נדב הי"ו. כתגובה לדבריו עניתי: "הקולות האדירים אשר בקעו ממאות השופרות שהובאו השנה ע"י מספר גדול ביותר של מתפללים ואשר הרעידו את סיפי בית הכנסת הבקיעו שמיים וארץ". דו שיח זה התרחש כשנינו חזרנו הבייתה, עייפים אך מרוצים, רוויים וטעונים אנרגיות רוחניות עצומות כשהרצון לישון ולהחליף כוחות לקראת יום עבודה עמוס לעייפה, נדד מעימנו והלאה.


 


הכל התחיל במודעות שפורסמו ברחבי העיר פ"ת, כמו גם בערוצי האינטרנט השונים והקשורים ליהדות ויהודי תימן במהלך החודש האחרון. "אני אהיה נוכח שם" – כך נשמעו רבים אומרים ומבטיחים איש את רעהו. וגם אמנה, כבר משעה 02:00 לאחר חצות הלילה, אור ליום שישי ערש"ק פרשת "נצבים – וילך" ניצבו הלכו והגיעו מאות רבות של אנשים "כדי לתפוס מקום טוב לא הרחק מן הבמה". את הכינוס הקדוש שהתחיל קצת אחרי השעה 03:00, בתחילת האשמורת האחרונה של הלילה, פתח כבוד מו"ר הרה"ג ר' יהונתן אדואר שליט"א, רב מרכז העיר פ"ת ונשיא עמותת "אור אברהם אוהבי" באמירת מזמורי תהילים בקול ערב ומסולסל, כמנהגם של "בני עלייה", בני תימן עוד מקדמא דנא. לאחר מכן, כבוד הרב נשא דרשה קצרה כדי למנוע "טורח ציבור". הדרשה של כבוד הרב עסקה בחשיבותם של ימים טרופים אלה, כימים של שידוד מערכות, מבדק עצמי וחשבון נפש נוקב, הן לאדם הפרטי והן לציבור כולו באופן הלאומי. וזאת, כדי להגיע לידי "תיקון המידות" וחזרה בתשובה ובמיוחד לקראת הימים הנוראים. "אתם נצבים היום כולכם…" – הרים כבוד הרב את קולו הצלול… וסיים: "אני תפילה ותקווה שכולנו נלך בדרך העולה בית אל כדי לקדש את עצמנו ובני ביתנו, כמו גם את היושב במרומים, הקב"ה יתברך".


 


בשונה מן השנים הקודמות, הרי שבשנה זו, "צעירי הצאן", קרי: "ילדי הפלא" אלרואי דוד והאחים לבית אדואר, עמיחי ואברהם יצ"ו פתחו וסיימו את "סדר האשמורות". לאחר דרשתו של כבוד הרב, הילד אלרואי דוד הי"ו, בנו של המנהל הנמרץ של עמותת "אור אברהם אוהבי" מר יוני דוד הי"ו שיוזמותיו ומפעליו הציבוריים כבר קנו להם אחיזה "בשער בת רבים" ניגש בגאון ובבטחה אל בימת החזנים. "הזמיר מפ"ת" פתח בשני פיוטי האשמורות הראשונים והמרגשים ביותר. "ישן אל תירדם ועזוב התלהלהך… נשמע קולו הצלול והמסתלסל כשרבים מתרגשים עד כדי דמעות. את חלקו בחזנות הוא סיים בקול גדול וחזק כשהוא מבקש מבורא עולם, כנציגו של הקהל העצום: "סלח (נא) לרוע מעללו, אשר כחול משקלו".


 


וכך, נמשכו להם פיוטי האשמורות והסליחות כשחזנים ופייטנים שונים עולים בסדר שנקבע ומנעימים לקהל בקולם הערב והצח. אחד מהם היה הרה"ג ר' יהודה גמליאל הי"ו, מגדולי חזני ופייטני תימן הנודעים כיום בקרב יהודי תימן, הן בארץ והן בחו"ל. קולו הערב והמסולסל הדהד ברשת הרמקולים של בית הכנסת שהוסיפה נופך מיוחד, מימד ונדבך חשוב של קדושה עילאית ומעוררת הוד קדומים. את קטעי התחנון, התחינה והווידוי אמר כבוד הרב יהונתן אדואר שליט"א בקול בוכים ועימו רבים מן הנוכחים שהזילו דמעה ואף יותר מכך. יכלה הזמן ולא יכלו המילים והמשפטים כדי לתאר זאת. בניו של כבוד הרב, עמיחי ואברהם אדואר הי"ו סיימו את פיוטי האשמורות בקולם הנעים וכבוד הרב תקע את תקיעת התשר"ת, תקיעה ש"סגרה" את ליל האשמורות.


 


יו"ר עמותת בית הכנסת, מאיר קרני הי"ו עלה אל בימת הקודש ובקול גדול וברור הודה מקרב לב לכל מי שנתן ידו להצלחת המעמד הקדוש. לא לפני שהכריז על ארוחת הבוקר העשירה והדשנה אשר "תחכה" לקהל המתפללים לאחר תפילת השחר. הוא הודה בחום לכבוד הרב אדואר, לרב יהודה גמליאל, לחבריו ושותפיו בהנהלת בית הכנסת שמתייצבים "אחרי צלצול טלפון אחד" ונרתמים לכל "דבר שבקדושה". כמו כן, הוא הודה לרב שכונות מחנה יהודה ושעריה, הרה"ג ישראל שרעבי שכיבד בנוכחותו את המעמד ואף הזמינו לומר דרשה קצרה ודברי ברכה לרגל השנה החדשה. ואומנם, כבוד הרב ישראל שליט"א הזכיר בדבריו את חשיבותה של "אחדות ישראל" וברך את קהל המתפללים בברכתם המסורתית של יהודי תימן: "תכתבו בספר החיים ובספר הזיכרון ובספר מחילה וסליחה וכפרה". כמו כן, מאיר הודה למר יוני דוד, לחברי הנהלת מועצת העיר: הרב אשר שוקר, הרב אליהו גינת ועו"ד חיים בשארי אשר השתתפו באופן אישי בליל האשמורות והסליחות. מאיר קרני לא שכח להדגיש את תרומתו האישית של ראש העיר, מר יצחק אוחיון הי"ו לכל פעולה רוחנית ותורנית ברחבי העיר פ"ת ובמיוחד את תרומתו של האגף התורני בראשותו של הרב אליהו גינת הי"ו לא רק בליל האשמורות אלא גם באירועים רוחניים אחרים יחד ועם עמותת "אור אברהם אוהבי". בסיום דבריו, מאיר קרני הודה בחום ובהתרגשות גדולה לקהל העצום שהגיע ו"הצביע ברגליים", כמו גם את "נשות החיל" הצדקניות של בית הכנסת ואשר מידי שנה בשנה תורמות מזמנן, ממרצן, מאונן ומהונן ומארגנות את ארוחת הבוקר הדשנה למתפללים.


 


"כאשר רואים את עשרות הילדים שהשתתפו באופן פעיל בליל האשמורות מבינים לעומק את דברי חז"ל בתלמוד הבבלי האומרים שאין העולם מתקיים, אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן" – כך חשבתי לעצמי ואף הבעתי זאת במספר לא מבוטל הן של שיחות טלפוניות והן בהרצאות ובשיעורים שונים שמסרתי בשבת האחרונה של השנה ובמקומות נוספים. לי אין כל ספק, שחוויה רוחנית זו שחוויתי ושרבים רבים אחרים חוו זאת כמוני, שהייתה זו פתיחה מצויינת של השנה החדשה הבעל"ט, שנת התש"ע. שנה שבעזר ה', יתקיימו בה אחד ממשפטי האשמורות המפורסמים ואשר הרשוני להוסיף מקטע מדידי:  "תשעה לתפילתם, ולשיח רינתם, כי אתה תקוותם, מאז ועד עולם". בטוחני, שעוד נשוב בשנה הבאה לבית הכנסת "שיבת ציון" בניהולו של מיודענו וחביבנו, מר מאיר קרני וצוותו הנלהב, בעזר ה' ובישועתו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

0