r עטיפת טלית בשחרית תשעה באב - נוסח תימן
  • 03-6781444
  • א-ה 10:00-21:00 | יום ו' 9:00-14:00
  • בירנבוים 26 בני ברק

עטיפת טלית בשחרית תשעה באב

23 ינואר

גם בתשעה באב שחרית [א] נוהגין להתעטף בטלית גדול אך ללא ברכה.


 


[א] נוהגין . הנה לעצם הדין מבואר בפוסקים שאין ללבוש טלית בתשעה באב שחרית . ואחרון בקדש מרן בשלחנו הטהור (רס"י תקנ"ה) שכ"כ וז"ל , נוהגים שלא להניח תפילין בת"ב שחרית ולא טלית וכו' עכ"ל. וכן העלה מנהגינו זה מהרי"ץ ז"ל בסדורו עץ חיים (ח"ג דף י"א סדר שחרית ת"ב) וז"ל , שחרית ט"ב המנהג בכאן ללבוש טלית ואלא שאין מברכין עליו. וכ"כ הגמ"י פ"ה מהלכות תענית להניח ציצית בלא ברכה , ודעת האומר שלא ללבוש ציצית משום דכתיב  ¹בצע אמרתו אינה ראיה עכ"ל , וכוונת מהרי"ץ לדייק מדברי הגהמ"י כמנהגינו שכן דחה את הראיה מן הפסוק הנ"ל לאלה הנוהגין שלא להתעטף בטלית בת"ב , ולהבהיר דבריו הא לך כל לשונו המלא של ההגמ"י והוא מל' המהר"מ שכן הביא משמו וזה לשונו (בפ"ה אות ב' על  הלי"א שם), וכן מהר"ם בהלכות שמחות שלו ² וכו' נהגו קדמונינו בכל ארץ אשכנז שלא להתעטף בציצית ³בתשעה באב.


ואסמכוה אקרא בצע אמרתו, ואמרינן באיכה רבתי (ר"פ א') בזע פרפורין דיליה , ואין מזה ראיה וכו' עכ"ל , וזו כוונת מהרי"ץ הנ"ל שכן סיים ההגמ"י בל' המהר"ם באסמכתא דיליה למנהגם וכתב דאינה ראיה. היוצא מזה שכיון שאין ראיה מן האסמכתא הנ"ל אין לבטל עטיפת טלית ביום זה ,אך בהמשך דבריו של ההגמ"י (שם) סיים בזה"ל ויש שאינם רוצים לשנות המנהג וגם אינם רוצים להיות בלא ציצית ורגילים להתעטף בטלית קטן תחת בגדיהם עכ"ל מהר"ם [שם סי' ס] עכ"ל.


שוב מצאתי מקור מפורש למנהגינו זה בספר הפרדס לרש"י ז"ל (סי' קפא) וז"ל , וגם רבינו נ"ע היה מתעטף בציצית בט' באב ביום אע"פ שאחרים לא היו מתעטפים משום אבילות , ור' שמואל כהן ור' לוי אף הן מתעטפין כמו כן , וכן ראיתי באישפירא שמתעטפין בט"ב וכו' (סי' ס'). ובס' האגור (הל' ת"ב אות תתמו') שהעלו ג"כ משם רש"י הנ"ל להתעטף בציצית בת"ב עיין עליהם.


עוד יש לדייק שכ"ה דעת רבי' הרמז"ל , שכ"כ (הל' תעניות פ"ה שלהי הלי"א) וז"ל , ומקצת החכמים נוהגין שלא להניח בו תפילין בראש עכ"ל . והנה אף שאין זכר כיום למנהג זה שזכר רבי' ז"ל אך יש לדייק מזה שהתייחס רק לענין מנהג הנחת תפילין בלבד ואלו לענין עטיפת טלית לא זכר ש"מ שאין לשנות מכל יום שמתעטפין בטלית ודוק.


                                                                                                                                       


¹ איכה ב' , ז'


² דפוס י-ם סי' נט.


³ בס' אבודרהם עמ' רנז. ובדפו"י ורשא דף סט: הל' ת"ב כ' וז"ל ועוד כתב הר' מאיר דרוטנבורק ,       וציצית נהגו בו קדמונינו בכל אשכנז להתעטף בו בט' באב וכו' עכ"ל , ותחלה חשבתי הנה עוד מקור    למנהגינו זה מדברי המהר"מ , אך אחר שראיתי את דברי רבי' הטור (סי' תקנ"ה) שהעלה את דברי      המהר"מ באותו לשון הנ"ל אך במקום להתעטף כ' לא להתעטף , ולגי' זו הווין דברי המהר"מ היפך    מנהגינו ובעל כרחך דגי' זו היא נכונה דהנה הובא בטור ובאבודרהם (שם) המשך לשון המהר"ם וכפי   שהעלינוהו כאן בלשון ההגמ"י , דמבואר בהדיא שכ"ה הגי' . ובאמת ראיתי בס' אבודרהם הנדמ"ח     הנקרא השלם המנוקד (הוצ' מכון אבן ישראל י-ם תשנ"ה) שכן תיקנו וכ' (שם כרך א' עמ' רפו טור ב') הגי' שלא להתעטף עיי"ש.


  ברבי' השת"ז (שם) לא העלה כלום ממנהגינו . ויותר מזה עוד העלה (שם סע"ק ב' וג') טעמים למנהג    שהעלה מרן בשו"ע , ונפלא הדבר. ודוחק לומר שבזמנו נהגו כמרן שלא ללבוש ט"ג.  


 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

0
    0
    סל הקניות שלך
    העגלה שלך ריקהחזור לחנות
    דילוג לתוכן