רבי זכריה הרופא – 'הרז"ה' זלה"ה*
יהדות תימן בכל תולדותיה נתברכה באישים ענקי רוח ומחשבה, משכמם ומעלה מכל העם, שהנהיגו והאירו את דורם בתורתם וחכמתם, הן באישיותם שהקרינה מהודם, והן באוצרות הרוח והמחשבה שמשתקפים מתוך כתביהם, אוצרות רבים של גדולי חכמי תימן במשך מאות שנים אבדו מאתנו ולא נודע זכרם.
ברם שרידי חבורים שנותרו לפליטה מוכיחים את גדולת מחבריהם בפילוסופיה, במדרשי אגדה ובהלכה, חבורים רבים עסקו בפירוש דברי הרמב"ם בספריו, זכות מיוחדת היתה לכמה מחכמי תימן בתקופת תחילת האלף הששי, וחלק מחיבוריהם נשתמרו עד היום. מגדולי החכמים באותה תקופה הידועים לנו הם: הרב זכריה הרופא (הרז"ה), הרב חטר בן שלמה, הרב סעדיה בן דוד אלדמארי, הרב דוד בן ישע הלוי, הרב משה בירב יוסף אלבלידה, רב נתנאל בירב יצחק, והרב סעיד בן דוד עדני. ואם כי הגיעו לידינו חבוריהם, הרי תולדות חייהם אינם ידועים לנו, ורק פירורי רמזים ביצירותיהם מאפשרות לקבל תמונה כלשהי על קורותיהם, קושי זה נובע מן העובדה, שבתימן לא נהגו לכתוב תולדות החכמים מתוך ענוה וצניעות.
מקום מיוחד בתקופה זו, קובע לעצמו הגאון הרב זכריה הרופא (הרז"ה). חיבוריו הרבים בתחומי המחשבה המדרש וההלכה והרפואה, מלמדים על גאונותו וחכמתו הגדולה. מתוך כתביו אני למדים, כי שמו הוא יחיא בן סלימאן אלטביב, או כפי שהוא קורא לעצמו זכריה הרופא, או אלחכים יחיא בן סלימאן, דבר שמעיד שעסק במקצוע הרפואה. על תולדות חייו ומאורעותיו אין לנו פרטים, אך מספריו נמצינו למדים שחי בסוף המאה הראשונה לאלף הששי, שכן בספרו נימוקי הרז"ה כותב הוא, שנתחבר "בשנת אתשל"ח לאלכסנדר בעל הקרנים" (מוקרון), והיא שנת הקפ"ז ליצירה. ובחתימת חיבורו מדרש החפץ כתב, "שנשלם החיבור בסוף שנת הק"ץ ליצירה וחיבורו במצנעה' בני קיס".
על מוצאו של הרז"ה אין בידינו עדות ברורה, אולם מתוך אחד הכנויים הרבים שנתכנה בהם הרז"ה, שהוזכר בדברי רבי דוד ישע הלוי בשם "אלחכים יחיא אבן סלימאן אלדמארי", מתחזקת הדיעה כי מוצאו מהעיר דאמר, אין בכך כדי ללמד שאכן התגורר שם, שכן ראינו שחיבר ספר מדרש החפץ בכפר "מצנעא בני קיס".
הרז"ה חיבר למעלה מעשרה חבורים הבלולים בשלש לשונות, לשון הקדש, ארמית, וערבית, לשונות שהיו נחלת יהודי תימן.
ספריו הידועים לנו הם:
א. ספר מדרש החפץ על התורה וההפטרות, פירוש מדרשי, פילוסופי, בספר זה שילב הרז"ה מדרשים ואגדות שאינן ידועים ממקור אחר.
ב. מדרש על התורה, ובו הוא מזכיר את ספרו מדרש החפץ.
ג. פירוש לשיר השירים, פירוש אליגורי פילוסופי בשיטת הרמב"ם. נכתב לבקשת אחד התלמידים.
ד. פירוש למגילת אסתר, פירוש בנוי על מדרשי חז"ל.
ה. ביאור מרכבת יחזקאל וישעיה, ספר זה מזכירו הרז"ה בפירושו להפטרת פרשת יתרו.
* ספר חכמי היהודים בתימן, ירושלים תשנ"ב, עמ' קפה.
כתיבת תגובה