מתוך הספר תולדות הרה"ג שלום שבזי עמוד כב
מרי שלם שבזי זצ"ל היה אחד הגאונים והצדיקים בתימן. כל היהודים והמוסלמים כיבדוהו וחיבבוהו מאוד. יום אחד. בעברו ברחובות תעז ניגש אליו מוסלמי אחד. ריק ופוחז. ירק עליו וקיללו. תיכף ומיד היהודים ונם המוסלמים שראו זאת. התרגזו ורצו להכות הגוי, אבל מרי שבזי מנעם מכך. כמה מוסלמים סחבו את האיש בכוח אל הקאדי של תעז וסיפרו לו את העניין. התרגז הקאדי ופסק תיכף ומייד דין מוות לבוגד. שלא בוש, וירק על איש חסיד וצדיק וקיללו. והרי מרי שלם שבזי הוא קדוש וצדיק לא רק של עם ישראל, אלא של כל מדינת תימן. כששמע המוסלמי את גזר דינו צעק לקאצ'י, כיצד לא תבוש לדבר כך? אני מוסלמי ואתה מוסלמי בני דת אחת. דת מוחמד. ואיש זה יהודי הוא ואתה מעדיף אותו עלי ועושה לי כך ומוציא עלי דין מוות? מה יגידו אחינו? שהקאצ'י פועל נגד דתו-דתנו. והוא תומך בדת היהודים התרגז הקאצ'י עוד יותר וציווה לתלות את הרשע תלייה פומבית, במרכז השוק של תעז. כדי שידעו כל העם שאין הבדל בממלכת תימן בין יהודי למוסלמי. ודין צדק לכל אחד ואחד. ביום התלייה הוציאו המוסלמי, הזועק והמתרגז כבול באזיקים, בידיו וברגליו על כיכר השוק. והמון אנשים באו להסתכל בהוצאתו להרוג. כבר הגיעו הקאצ'י והתליין, וכבר מתכוננים להוציא את האיש להריגה. והנה נראה לפתע מרחוק מרי שלם שבזי. כשהוא נותן סימן שיחכו לבואו. כאשר הגיע ביקש מאת הקאצ'י: שימחל לאיש. יחוננו ולא יהרגו. כששמעו זאת הנאספים אמרו: מה גדולה מידת הרחמים של החכם הגדול אבל הקאצ'י לא הסכים למלא את בקשת ר' שלם שבזי והודיע: יראו הכל שאין כאן הפקר. רק זאת ארשה למוצא להורג. תינתן לו הרשות לבקש משהו לפני מותו. קיבל המוסלמי רשות הדיבור ואמר: אחרי שהכיתי את מר שבזי אני מוכן למות. אך מבקש אני למול אותי תחילה. כי ברצוני למות יהודי כך אוכל לכפר על עוונותי. כשמוע הקאצ'י דברים אלה. הכריז: אם כך הדבר. אני משחרר אותך אך תבקש תחילה סליחה ומחילה ממרי שבזי. והוא ביקש ונישק את הרב ואמר לו אשריך ואשרי דת היהודים:
כתיבת תגובה