אהרן, בן קדיה ומסעוד, נולד בשנת תשט"ו (1955) בתימן ובאוגוסט 1961 עלה ארצה עם הוריו. הוא סיים את לימודיו היסודיים ברחובות, עיר מגוריו, ואחר כך החליט ללמוד מקצוע. שנתיים למד בבית-הספר "עמל" ברחובות את מקצוע מכונאות-הרכב, כשהוא משלב לימודים עיוניים רגילים עם לימודים מעשיים במקצועו. לאחר שתי שנות לימוד יצא לעבוד, כדי לעזור להוריו בפרנסת המשפחה. הוא היה בן מסור ואוהב ואח דואג. את שכרו נהג לחלק לשניים: מחציתו הפריש לעזרה בבית ומחצית שמר לשעת הצורך. אהרן, בעל החיוך הרחב, אהב אנשים. מעולם לא הרים ידו על אדם ומעולם לא בא בדין ודברים עם איש. חבריו הרבים אהבוהו וכבדוהו בזכות טוב לבו ונכונותו לעזור תמיד לזולת.
אהרן גויס לצה"ל במחצית פברואר 1973 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות נשלח לבית-הספר לשריון, שם השלים קורס למקצועות טנק והוסמך כנהג-טנק. אחרי-כן הוצב בפלוגת הסיור של חטיבת שריון ובמסגרתה עבר קורס סיור והוכשר כחייל חרמ"ש. הוא היה חייל טוב, נאמן וממושמע. כל תפקיד שהוטל עליו ביצע בצורה הטובה ביותר, לשביעות רצון מפקדיו. עד מהרה התחבב על חבריו לפלוגה והיה אהוד ומקובל עליהם. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים נשלחה יחידתו לטיהור אזור קנטרה מחיילי קומנדו מצרים שהתמקמו שם. ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973) בשעת התנועה לעבר קנטרה נפגע הנגמ"ש שלו פגיעה ישירה והוא נהרג. בתחילה לא מצאו את גופתו והוא הוכרז כנעדר. לימים נמצאה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין ברחובות. השאיר אחריו הורים, חמישה אחים וארבע אחיות. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת רב-טוראי.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אהרן נפל במערכה על קיום מולדתנו, בעת מילוי תפקידו באזור קנטרה, ביום הראשון למלחמה. אהרן שירת ביחידת שריון כלוחם חרמ"ש ובמהלך הקרב דבק במשימתו, תוך גילוי אומץ והכרה בשליחות שמילא".
תנצב"ה
פורסם במפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון
כתיבת תגובה