דבר המערכת
עיתון "לפני המחנה" הוא במהות 'סופר מרקט' של דעות. את התכנים והגבולות קובע העורך.
הרעיון העומד בבסיס הקמת העיתון הוא, להכשירו כשופר העדה, לגווניה. ובעדתנו: רוב סרוגים, חרדלי"ם, חרדים וגם כאלה שעדיין לא מקפידים על קיום מצוות. המשותף לקהילתנו המגוונת, מהיות רובם צמאים למכנה משותף ולעשייה ממשית כלשהיא בתוך העדה.
כן, וגם כמהים ל אחדות ,
והמציאות קשה. לכאורה נראה, שיותר מעשייה ומחיפוש אחר המאחד, משחיתים רבים מאתנו את זמנם והגיונם בלקלקל בתוך הקהילה!
זה המקרא הוא למעשה ראי, המשקף בעיוות את פניה של עדתנו.
זה הרב – דרדעי, וזה הרב … אביו דרדעי, וההוא – ציוני. והרב ההוא למד ליב"ה בישיבה פשרנית, וזו הכשרות "טרייף", הוא משל מהמועצה הדתית הציונית, וזה "קנאי" בלא טעם ובלי ריח, ואנו אנא אנו באים.
פגשתי לאחרונה באברך, בן תורה שעובד לפרנסת ביתו. בתחילה החמיא על העיתון אך באגודלו ובאצבעו מיעט ואמר, רק יש בעיה אחת, ההוא דרדעי…
שאלתי, מה כבודו יודע? והבחור האברך ענה, שמעתי!
ועל 'שמעתי' – כמה איסורי תורה עבר זה בן התורה ושפתיו לא רטטו רעדו!
כשאין יראת שמים, ודמיון הכבוד והקנאות מחופף, היצרים מכתיבים את טון ההתייחסות והלעג והמראה הנשקף, ראי לשנאה ומחלוקת.
אמרתי לשתף את הקוראים.
עשרות שנים עושים מלחמות עולם בתופעה. לא שיש באמת קהילות של דרדעים בארץ ישראל, קבוצות עם אידיאולוגיה, היכולות להשפיע במרחב הציבורי.
בכל אופן, השפעתם היום בעניין הדרת ספר הזוהר וקדושתו, היא בשוליים וזניחה!
אם קיימת תופעה, הרי זה הטרנד החדש יחסית, של אלה הקרויים 'רמבמיסטים', מלשון הרמב"ם, צעירים מעדתנו ומכל העדות, אשר הולכים אחר פסיקות הרמב"ם ולשיטתם, 'אין עוד מלבדו'.
והנה, הרמב"ם בכבודו, הוא סלע מחלוקת!
ולעניין הכשרות…
ולא שכשרות מועצה דתית היא "טרייף", והרי בירושלים וברחובות ובעוד מקומות מקובל שהכשר הרבנות הוא מהדרין, וזה כמובן 'רק' כשבמועצה הדתית ה"ציונית" שולטים מהעדה הנכונה.
למבקשים תרגום והסבר, העניין פשוט, הציבור החסידי והליטאי ברובו נאמן לרבותיו. זה הציבור דואג לצקת תוכן מעשי ומשפיע בכשרויות שבשליטתו. בד"ץ זה כוח כלכלי משפיע, מאוד משפיע!
מזכיר מעשה שמקורו בתלמוד. באו בשבת קודש למארי, ואמרו: חמור נפל לבור בשבת, צער בעלי חיים, מה דינו? מוקצה, ענה המארי. אמרו, והרי החמור של המארי, ענה להם, משכוהו בשינוי, באוזניו!
המציאות עצובה. יש כאלה המתפרנסים מהעצמת מציאות האיבה ומתקלסים ובונים את מעמדם במחלקות מעין אלה.
יש כאלה העושים, מתוך שמיעת 'קולות' ו'דחפים שמימיים', יש הפועלים מתוך קנאות ותמימות לשם שמים כביכול, אך אחרית דבר מי יישורנה.
הגיע הזמן לפקוח את העיניים, הזמן משחק בעדה לרעה!
יש מקום במרחב הציבורי לכולם, לקנאים ולפשרנים ולכל מי שנמצא ביניהם!
מרן הרב עובדיה שליט"א הוא גדול הדור. מרן הרב שטיינמן שליט"א הוא גדול הדור. הרב קנייבסקי שליט"א, גם הוא גדול הדור. כולם גדולי הדור.
מרן הרב עובדיה שליט"א הוא פוסק הדור. הרב וואזנר שליט"א נקרא בפי חסידיו – פוסק הדור. ויש עוד שהם בבחינת פוסקי הדור – לתלמידיהם אשכנזים וספרדים. כולם גדולי הפוסקים, ואין חסידיהם מריבים ביניהם, מי ימלוך.
וכי מה יעזרו המלחמות, כל הניצים ייכלו מאליהם בשדה הקרב והמציאות תחלוף על פניהם, והם כלא היו, ולא השאירו כלל את רישומם.
והמעניין, לכולם מקום תחת השמש, ואצלנו בעדתנו בחצר האחורית הקטנה אין מקום לכולם, אתמהה?!
הגיע הזמן שהעסקנים ישכילו ל'רדוף' את המאחד, ומכאן יבוא בניין העדה רוחני וגשמי – רק מתוך אחדות!
הגיע הזמן להציב אתגר לעדה!
בעיר בית שמש קיימת ישיבה גדולה מצוינת בשם 'פרי צדיק' בראשות הרה"ג נריה חוברה. הישיבה בנשיאות מרן הגאון ר' יצחק רצאבי שליט"א.
הגיע הזמן שהעדה תתאחד לסייע באחזקת הישיבה ללא חשבונות עבר וללא כיתתיות.
נשמח לסייע לראשי הישיבה, להביא את דברם לכלל העדה לכל רחבי הארץ ובעולם!
23
ינואר
כתיבת תגובה