בשבוע שעבר נפטר הזקן שהייתי יושב על ידו בביהכנ"ס מגיל קטן נהגתי לשבת בסמוך לזקן המבוגר ביותר בביהכנ"ס עד שהוא היה נפטר, אז הייתי עובר לשבת על-יד הזקן המבוגר אחריו, כך עברתי בחיי הקצרים לשבת בשישה מקומות שונים בביהכנ"ס.
אימצתי לעצמי מנהג זה מפני שכשהייתי יושב על יד אחד מאותם זקנים הייתי לומד ממנו את מנהגי תימן, הייתי לומד דרך ארץ מה היא ושאבתי מהם הרבה מאוד חוכמת חיים. בשבוע שעבר לאחר שנפטר הזקן, חיפשתי לעצמי מקום חדש, ניסיתי לאתר זקן בכדי לשבת על-ידו, אך לתדהמתי נוכחתי לדעת כי נגמרו הזקנים בביהכנ"ס. חשבתי לעצמי כמה זקנים שעלו לארץ מתימן נשארו בחיים?
התקשרתי למשרד הפנים, וביקשתי לברר כמה אנשים שעלו לארץ מתימן מעל גיל 15 נשאר בחיים, אך הם סירבו למסור פרטים, התקשרתי למכר שלי שעובד במשרד הפנים, והוא הבטיח לנסות לברר בעבורי פרט זה. ביקשתי לדעת דווקא מעל גיל 15, משום שהצעירים יותר לא בהכרח שזכו לראות את יהדות תימן האמיתית, משום שהיו עדיין צעירים.
לאחר יומיים התקשר אלי אותו מכר ומסר לי את אותו פרט מצמרר, שנשארו בסה"כ 3,608 אזרחים העונים לפרט הנ"ל והם מהווים כ-7% בלבד מהאוכלוסיה הבוגרת שעלתה מתימן.
לא נשארו לנו הרבה זקנים, אז בואו ננצל אותם כי יש לנו הרבה מה ללמוד מהם.
כתיבת תגובה