ועתה אשמיעך דבר אחד אשר נתפרסם בענין זקני. אחד המוני מאנשי צנעא נפל בחולי ימים רבים, וזה ענין חוליה בטנו צבה ביותר ופניו וכל גופו נהפך לירקון. וילך אצל הרופאים וישאל להם על חוליו, ויאמר לו, כי זה חולי הטחול, ויתנו לו כמה רפואות ולא הועיל. והיה הולך ושואל לכל אשר ימצא מה רפואתו וכל אחד ייעצהו באיזה רפואה ולא נרפא ולא השיג תועלת עד שנתייאש מן החיים והיה יוצא מדי יום יום ושוכב מוטל בשוק אולי ירחמו עליו עוברים ושבים בפרוטות אחדות. יום אחד הוא מוטל כמנהגו בשוק ויראה מרחוק והנה זקני בא וקבוצת אנשים עמו המלווים אותו מבית המשתה. כראותו אותו בא עמד ונצב לו בדרך לקראתו. כיון שהגיע אליו, תפשו בכל כוחו ואמר לו: איני מניחך לעבור מכאן, עד שתרפא אותי מחוליי, אמר לו זקני: איני רופא, אבל לך אצל הרופאים ויחפשו לך רפואה. השיב: לא הנחתי רופא ולא הועילו לי כלום. עתה לא תרפא אותי אלא אתה, מאחר שאתה גדול הדור, שאם לא כן, מה תועלת בתורתך וחכמתך, ולמה אנו קורין לך רב, אלא מפני שאתה יודע בשבילי השמים. וירבה דברים כאלה, והמלווים האלה צר להם על שעיכב את הרב מלכת ויפייסוהו להניחו לעבור עד שיראה מה לעשות. והוא קפץ ונשבע ממרות נפשו, שאינו מניחו לזוז משם עד שיתפלל עליו שיתרפא או שימות. ואז פתח זקני פיו והיה מברכו הרבה ברכות בלי די, ומבקש עליו רחמים, שישלח לו ה' רפואה שלימה והחולה הזה דמעותיו על לחייו ועונה "אמן" על כל דבר ודבר. לאחר שבירכו אמר לו: לך עשה לך תבשיל של עדשים ואכול מהן עד שתשבע והם הם רפואתך, ויתמהו כל השומעים על רפואה כזו. הלך עשה כן ונתרפא. פעמים רבות שח לי זה הענין, האיש הזה שהיה חולה ולא האמנתי לו, אולי מכבד הוא את זקני בעיני, ולא האמנתי, עד שהגיד לי אחד מחברי שהוא ראה כל הענין הזה בעיניו, לפי שהיה זה הענין והם עומדים סמוך לחנותו. הראית שזה בברכותיו וזה בדמעותיו ונסתייע הדבר וריחמו מן השמים ויחי מחוליו. עכשיו הוא בריא אולם ונותן שבח למקום ומחזיק טובה לזקני על שלא החזיר פניו ריקם.
כתיבת תגובה