במרחק כעשרה ק"מ מהרובע היהודי אשר בצנעא מצוי קברו של צדיק גדול, מרי סאלם פנחס זצ"ל. אל קבר זה עולים ברגל להתפלל, כל מי שחפץ בעזרת הצדיק. מסביב לאישיותו ומסביב לקברו. מסופרים הרבה אגדות ומעשים של נסים ונפלאות. רבים מיהודי צנעא פוקדים את קברו ומשתטחים בפני בוראם שיעזור להם לכל אחד ובעיותיו בזכות הצדיק. כשהיו מבקרים בקברו. ונשארים להתפלל במקום, היתה השמש קופחת מעל לראשם ומצערת אותם. עד שיום אחד פנתה קבוצת מתפללים לצדיק לאמור: "עזור לנו מרי סאלם, שהשמש לא תקפח מעל לראשינו". למחרת, התגלגל סלע מראש ההר שלרגליו נמצא קבר הצדיק, ועמד בסמוך לקבר. כמגן עליו ועל המתפללים. הסלע היה בדמות אבן ענק מסותתת. כאילו יצרוה מראש, והתאימו אותה ליד הקבר למחסה ולצל. בכפר הסמוך לקבר, היתה מחצבה של ערבי בה חצב אבנים לבנינים. ערבי זה בא וטען: סלע זה רכושי הוא ואני אפוצצו כדי ליצור ממנו אבני בנין, היהודים טענו: סלע זה נשלח משמים בזכות הצדיק ולפי בקשת היהודים המתפללים, והוא מקודש, ואין לשנות מעשה שמים. ולא רק זאת, נעקר ממקום אחר ולא מהמחצבה. מחלוקת זו, הגיעה לשיפוטו של האימאם יחיא. האימאם אמר. עלי לצאת לראות במקום כמה המדובר כי כל הסיפור מופלא בעיניו. ואכן. האימאם יצא אל מקום הקבר הקדוש, וזימן אליו לשטח את הערבי ובא-כוח היהודים. במקום הקבר נערך הדיון משפטי, הערבי ובא-כוח היהודים השמיעו טענותיהם, האימאם התבונן במצב, והבין שבעל המחצבה מעוניין לסחוט כסף מהיהודים. ופסק לאמור: "האבן תישאר במקומה ואין לגעת בה. ענין זה מעשה שמים ואין לנו להתערב במעשה שמים. האבן נשלחה מהשמים להגן מחום השמש על הקבר הקדוש ועל המתפללים !" עד היום האבן מגינה על הקבר ועל פני המתפללים.
כתיבת תגובה