אלבהלולי" שהיה אביו קצין הקצינים בעיר צנעא. ולו ב' בנים זה אחמד הנז"ל ואח ב' שמו עלי. שהיה חכם מפולפל. ונתנו הערבים עיניהם בו לעשות אותו קצין תתת אביו. והוא צוה לו אביו שכשימות להריח באזניו אם ריח טוב יוצא מהם. אז יהיה קצין תחתיו ואם יריח ריח רע באזניו ישתמט מהקצינות. ואין לו עסק בה. כי המשכיל ימלט ממנה וחוטא ילכד בה. והוא שמר צוואתו ויעש ככל אשר צוהו. ובעת מותו הריח באזניו והנה ריח רע יוצא מהם. ראה בשכלו שהערבים מציקים לו להיות קצין. והוא שומר צוואת אביו. הפך לאיש שוטה משתגיע. ויורד רירו על זקנו. והיה מהלך ברחובות ובשווקים כאחד הסכלים. ואחיו אלסייד אחמד סוחר ותגר לא נאה לו הקצינות. כיון שראו הערבים כן. נתייאשו ממנו והעמידו קצין אחר. מן בית אלור"ד מעיר ת'לא. ויהי מימים בא הגוי להפקיד כיס דינרין של זהובים. אמר בלבו אין איש נאמן בארץ להפקיד אצלו. זולתי אלסייד אחמד שהוא עשיר הוא שבע ממון. והוא בן הקצין ירא לחטוא. ולא יכחישני. עמד והפקידו אצלו בלי עדים ובלי ראייה. והלך לו לעיר מכ"ה לבית תפלותם. וכך התנה עליו אם אשוב חי החזיר לי הפקדון שהפקדתי אצלך באמונתו. ואם לא ישוב וימות שיעשה בה צדקה כטוב בעיניך לבני אדם הגונים ולקראים שמורים "פי אלג'אמע" שקוץ המסגף. א"ל כן אעשה כאשר דברת. והלך לו לדרכו. נתעכב שם כמו שנה וחזר לעירו חי. השכים ובא אצלו א"ל סידי אחמד תן לי הפקדון שהפקדתי אצלך. א"ל מהו כבר שכחתי. א"ל כיס דינרי זהב. א"ל תן דעתך לא הפקדת אצלי ולא כלום. א"ל אל תכזב בעבדך ואל תבהיליני ולא תשחק בי. א"ל אתה שוטה שתחשבני גזלן. אני אין לי עושר כי אבוא לגזול אותך. מי יתן החרש תחריש ותהי לך לחכמה. כי כמעט תיאסר ותיענש. דחפו בנזיפה והלך לו. ישב בין הרים וגבעות בוכה ונאנח. ולבו יחיל בקרבו. בא גוי א' וראהו בוכה. א"ל מה לך תבכה. א"ל איני מגיד דאגתי לשום בריה בעולם. א"ל איני זז מכאן עד שתאמר לי האמת. אולי יהיה לך תועלת מזה. כי דאגה בלב איש ישחנה. א"ל מה אדבר ומה אומר. האלהים מצא את עון עבדך הפקדתי כיס דינרי זהב ביד אלסייד אחמד אלבהלולי. בלי עדים כי חשבתיהו איש נאמן עד שובי לביתי. ועתה הכחיש אותי. א"ל לא תירא ולא תפחד אני אתן לך עצה מה לעשות. לך אל רחוב פלוני שבעיר אוזל. ותמצא שם איש משתגיע מתהלך ברחובות כאחד הסכלים ומוריד רירו על זקנו ותפוש אותו בחזקה והתחנן לו ותאמר לו הושיעה אדוני. והוא יאמר מה לך וספר לו כל המאורע. ולא תאמר לו כי הוא אחיו. אלא עשה עצמך כאלו אינך יודע כלום. ואמור לו איש א' גזל אותי כך וכך. והראהו החנות של הגוזל מרחוק. והוא יגיד לך מה לעשות. א"ל טוב דברת הלך ועשה כמו שצוהו. א"ל הראיני הגוזל. הלך והראהו חנותו מרחוק. כיון שראה שהוא אחיו נתמלא קצף וחימה. א"ל לך לדרכך ולמחר בערב תמצא אותי ברחוב פלוני. הלך האיש המשתגיע אלסייד עלי אלבהלולי. ולבש בגדי מלכות מלבושים טובים ונאים והלך לקראת אחיו אלסייד אחמד ועמד נגדו פתח החנות. כיון שראהו אחיו שמח שמחה גדולה א"ל אחי תלי"ת # שחננך דעת ובינה והשכל אתה רואה עצמך בריא וחנון דעת. א"ל תודה רבה. א"ל אחי רצוני לסגור החנות ונלך אני ואתה להטייל ולשמוח יחד כי רצה לי השי"ת להיות בריא אולם הלכו להטייל בחזרתם. א"ל נלך שנינו בית המרחץ. אמר טוב הדבר. נכנס – אלסייד עלי אלבהלולי" ויצא ללבוש ואחיו מחכה לו בבית החיצון. אמר לו אחי הכנס אתה כי באת עתך. פשט בגדיו אלסייד אחמד ונכנס ערום ואחיו עומד בבית החיצון סגר את הדלת בעד אחיו. ואמר לבעל המרחץ. הדלק את האש ביותר להוסיף באור. עשה כן. מי נתוסף האור על אחיו וקץ בחייו כי קרבה נפשו לסנת. היה מתחנן לאחיו. אמר אחי קצתי בחיי פתח לי פן אמות. אמר לו תמות. א"ל אחי מה עשיתי לך. א"ל ולא כלום. א"ל אני אמות מחום המרחץ. א"ל תמות ושם תקבר. א"ל למה אחי. א"ל תן כסף ואני אפתח לך ואם לאו תמות במקומך. א"ל אני אתן לך אלף כסף מהחנות או מהבית. א"ל איני רוצה כלום לא לא מהבית ולא מהחנות. אני רוצה תתן לי עתה מידך א' קרוש ודי לי. א"ל עתה אני ערום בבית המרחץ ואין לי כלום מה אתן לך. א"ל מאחר שהעושר שלך לא יוכל לפדות נפשך מן המיתה בא' קרוש תמות ואבד העושר ההוא כי לא יועיל הון ביום עברה. נתקיים כספם וזהבם לא יוכל להצילם ביום עברת ה' כך האדם כשימות ערום ישוב שמה כשבא ומאומה לא ישא עימו. ואם יעמוד בדין ויש עליו חוב שגזל לחבירו מהיכן יפרע החוב, עדיין אתה בזה העולם ובעד קרוש א' ליתן בעד פדיון נפשך לא יכלת עמוד. באותו עולם מי יתן לפדות נפשך מדינה של גיהנם בשביל כסף הגוי פלוני שהפקיד אצלך כיס דינרי זהב מה תענה ומה תאמר ביום הדין שהוא עומד נגדך בשביל כספו שהכחשת אותו. א"ל אחי חוס נא ורחם עלי ואל תתאלמן אשתו ויהיו בניו יתומים כי קרבה נפשו למות. והן מפתחות האוצרות והחנויות מסורים בידך כטוב בעיניך עשה. והכיס המופקד בידי של גוי הנו במקום פלוני החזר את הפקדון בידך. אך שמע נא אדוני אם מצאתי חן בעיניך תפתח לי מהרה פן אמות בפתע פתאום כי קרבה לשחת נפשי וחייתי למסיתים ומיד פתח לו וכבר טעם מרירות המות. ומיד אמר לו הט אזנך ושמע כתבה על לוח לבך להתרחק מכל וכל מכל מיני גזל אפי' שוה פרוטה כי עתיד האדם ליתן את הדין ואין לפניו משוא פנים ולא מקח שוחד ומיד הלך והוציא הפקדון הכיס הדינרים והחזירו לאחיו. ואחיו החזירו לבעליו.
23
ינואר
כתיבת תגובה