פעם אחת היו אנשים ערבים ויהודים ומקרובי המלך השתטחו על קבר הצדיק. והלכו לבהכ"נ במג'רבה שכונת הצדיק להדליק נרות. היה ביניהם קצין מהצבא ביקש מהגזבר לפתוח לו ארון הקודש. כשפתחו ההיכל לנשק ס"ת. הקצין סחב מטפחת. והלך להתפאר בין חבריו שהוא סחב מטפחת מעל ס"ת ויעשה אותה עטרה על ראשו והיה אומר זה משל שבזי. נכנסו לחדר האוכל והתחילו הוא והחיילים לאכול. והלכו לשבת לאכול קאת ולעשן נרגילה כמנהג התימנים יהודים וגוים. הקצין הנ"ל היסב על יד הקיר. פתאום ראשו דופק בקיר וכל פעם מקבל יותר מכות חזקות ונאמנות. רצה לברוח מהקיר ולא יכול לזוז רק מקבל מכות מהקיר. וראשו מתנדנד אל הקיר מקבל המכות וצועק ולא יכלו בשום אופן להזיז אותו מהקיר וצועק מהמכות. נזכרו שלקח מטפחת משל שבזי החזיקו בו אנשים שלא יתנדנד ולא יכלו להחזיק אותו, רצו להרחיק אותו מהקיר לא יכלו. אמרו לו שבזי נותן לך מכות. הוריד המטפחת מעל ראשו, וקיבל עליו להחזיר את המטפחת למקומה, להיכל ארון הקודש ולהשתטח על קבר שבזי, ולשלם קנס עבור שלקח את המטפחת, וכן עשה. ומאותו הזמן היה מזהיר את חבריו שלא יפגעו בקדשי ישראל. ובפרט שלא יזלזלו בקדושת הצדיק שבזי זיע"א
23
ינואר
כתיבת תגובה