כאשר יורש העצר קיבל פעם שרשרת פנינים יקרה מאוד, פנה אל הרב בדחי וביקש ממנו שיבצע את עבודת הצורפות בשרשרת זו.
הכד עשוי מזהב טהור
כיון שהשרשרת היתה אבן יקרה עד מאוד, חשש הרב בדיחי לבצע את המלאכה במקום עבודתו הקבוע. הוא בקש את בן המלך שיקצה לו מקום בארמונו, שם יוכל לעשות את מלאכתו בהשקט ובטח. יורש העצר ניאות לכך, והרב בדיחי הגיע אל הארמון והחל לצרוף את שרשרת הפנינים. בתוך כדי העבודה, הוא מבחין שבירכתי החדר בו עסק במלאכה, מונח כד מתכת גדול, ישן ועתיק, שמרוב השנים שהוא מונח במקום זה, העלה כבר אבק רב, ואיש לא שם לב אליו. יום אחד נפל כלי מסוים על הכד, וליבו של הרב בדיחי החסיר פעימה. כששמע את קול הנקישה של הכלי על הכד, הבחין בחושיו המחודדים שמדובר בכד העשוי כולו מזהב טהור, אלא שאיש אינו יודע זאת מפני הלכלוך הרב שהצטבר על הכד, עד שהזהב אינו בולט כלל לעין. הוא פנה אל יורש העצר ומגלה לו את הידיעה המרעישה על היותו של הכד מזהב, אבל בן המלך- ברוב גאוותו-אמר לו שהוא יכול לקחת את הכד לעצמו. אבל רבי אברהם לא התפתה, ולא לקח. הוא הבין שיש כאן מקח טעות, ואם הנסיך היה יודע את שוויו האמיתי של הכד, הוא לא היה מוכן לתת אותו כל כך בקלות.
הנסיך הפתיע את השרים
מה עשה רבי אברהם? הביא מביתו חומר ניקוי מיוחד, ושפשף את החומרים שהצטברו על הכד, עד שהכל ראו שמדובר בכלי זהב מבריק ביותר.. או אז החזירו לנסיך, שהבין עתה מה היה עלול להפסיד, והוקיר במאוד את הצורף היהודי שלא לקח את הכד לעצמו. באותה תקופה, היו יהודי תימן בהשפלה רבתי.. חוקי המדינה ראו בהם אנשים בזויים, ומעמדם היה נחות מאוד. למשל, ליהודי היה אסור לשבת לפני גוי: וכשהיה יהודי רוכב על חמור, אסרו עליו לקחת אוכף, אלא היה צריך לשבת על החמור בעצמו. היה אסור להם לקנות בתים, וגזרות נוספות.
והנה, יום אחד מת אביו של הנסיך, ושרי המדינה הכתירו את יורש העצר למלך. הנסיך הפתיע את כולם כאשר הזמין לטכס ההכתרה גם את רבו אברהם בדיחי, ואם לא די בכך, עוד הושיב אותו בראש המכובדים, לפני כל התחמנים הגויים.
לא האמינו השרים, וכל הנכבדים האחרים, שהגיעו לטכס ההכתרה, לא האמינו למראה עיניהם. המלך בעצמו עובר על חוקי המדינה ומושיב את היהודי לפני הגויים?!
המלך, בראותו את מבטי התמיהה שנזרקו עליו מכל עבר-, הוציא את … כד הזהב, והחל לספר לנוכחים על צדקותו של רבי אברהם בדיחי, שלא התפתה לקחת את הכד לעצמו, למרות שקבל את הרשות המליאה לכך. האם אחד מכם היה מסוגל לעשות את מה שעשה היהודי הזה? – שאל המלך. קידוש השם עצום היה באותה שעה. גם אנחנו יכולים ללמוד מכך שככל שנתנהג בדרך ארץ כלפי הבריות, כך נקדש יותר ויותר ויותר את שמו יתברך.
כתיבת תגובה