בסימן תרע"א ס"א כתב השו"ע וז"ל, "צריך ליזהר מאוד בהדלקת נרות חנוכה, ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה, שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן להדליק", ע"כ .
וכתב על זה רבינו ה"שתילי זיתים" בחידושיו בספר "רביד הזהב" וז"ל : יש לשאול מה טעם גבי נר שבת לא חייבוהו למכור כסותו כמו הכא, דבסימן רס"ג הלכה ב' כתב השו"ע : אין לו מה יאכל שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר שזה בכלל עונג שבת הוא, ולא הזכיר שימכור כסותו, ואשכחינן גבי נר חנוכה ונר שבת, נר שבת עדיף משום שלום ביתו, כדאיתא בסי' תרע"ח וסי' רס"ג.
ויש לומר דבשבת הבגדים הם מכבוד היום, דאתיא מדרשא ד"וכבדתו" כדאיתא בסי' רס"ב, ולא דחינן לה משום שלום ביתו .
אלא דקשה דהא יום טוב אמרינן נמי שצריך לכבדו ולענגו כמו בשבת (עי' סי' תקכ"ט) והבגדים הם הכיבוד, ואמרינן גבי ארבעה כוסות אם אין לו יין ימכור מלבושו, והתם ג"כ מדרשא ד"ולקדוש ה' מכובד", ותירץ המגן אברהם בסימן תע"ב, דנר שבת קודם לד' כוסות משום שלום ביתו, ואם כן מאי שנא דלנר חנוכה ולארבעה כוסות ימכור, ולנר שבת דהוא עדיף משניהם לא ימכור, והא דאמרינן טעמא לבגדי יום טוב משום שמחה, אינו אלא לענין שיהיו נאים יותר משל שבת, אבל לכבדו, למה יגרע למכור בגדיו ?
ויש לומר דכבוד שבת בראשית חמור בכל מילי, דהא איכא גביה כרת או סקילה או חטאת, וגבי יום טוב ליכא אלא מלקות כמו שכתב הרמב"ם בפ"א מהלכות שביתת יום טוב, ומינה לכבדו ולענגו כמו בשבת, לאו דוקא הוא, שאם כן, היינו צריכים לצאת לקראתו כשבת כמו שנתבאר בסימן רס"ב, וכן דברים שנתבארו בסי' ר"נ, וכן גבי ספר תורה ביום טוב ה' עולים ובשבת שהוא קדוש יותר ז', וכמה דברים, ועיין תוספות יום טוב (מגילה פ"א מ"ה) במשנת אין בין יום טוב לשבת, עכ"ל .
ומתוך דברי רבינו עולה, דבשבת חנוכה לא ימכור כסות שבת לצורך נר חנוכה, שהרי אינו מוכר כסות שבת אפילו לצורך נר שבת שקודם לנר חנוכה, ונמצא דמה שנתבאר בסימן תרע"א דמוכר כסותו לצורך נר חנוכה, היינו דוקא בשאר ימים, ולא אשתמיט אחד מהפוסקים לחלק בכך, ואדרבא, מסתמיות לשון השו"ע וכל הפוסקים, נראה שאין חילוק בזה בין שבת חנוכה לשאר ימי חנוכה, ונראה דפשיטא ליה לרבינו דיש לחלק בזה, ואדרבא, דין נר שבת שאינו קודם לכסות, מגלה על דין נר חנוכה .
וזהו דלא כהרב "מחצית השקל" בסימן רס"ג סק"ה שציין לסימן תרע"א, שצריך למכור כסותו לצורך נר חנוכה, וכתב דמאחר שנר שבת עדיף מנר חנוכה כל שכן שצריך למכור כסותו לצורך נר שבת עיי"ש, ולדעת רבינו אינו כן, דדוקא בחול מוכר כסותו אבל לא בשבת .
שוב ראיתי בספר "שלמי תודה" עמ' רמ"ח להגאון רבי בן ציון פלמן שליט"א, שהביא דברי הרמב"ם פ"ה מהלכות שבת הל' א' שכתב, אפילו אין לו מה יאכל שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר שזה בכלל עונג שבת, ובהלכות חנוכה פ"ד הלכה י"ב כתב הרמב"ם, אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה, שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק, וכתב וז"ל : ושמעתי ממרן הגאב"ד דפוניבז' רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל, שדקדק מכאן דס"ל לרמב"ם דלנר ביתו אינו חייב למכור כסותו, ואינו חמור לענין זה כמו נר חנוכה דחייב למכור כסותו, ונסתפק לפי זה היאך יהיה הדין בערב שבת של חנוכה, אם אין לו מעות לא לנרות שבת ולא לנרות חנוכה, ויש לו כסות שיכול למכרו וליקח בדמיו נר אחד בלבד, האם מחויב למכרו, דהרי נר שבת ונר חנוכה, נר שבת קודם משום שלום ביתו, וא"כ אם ימכור כסותו ויקח בו נר אחד הרי יצטרך להדליק בו נר של שבת ומשום נר שבת הרי אינו חייב למכור כסותו, ואם כן אפשר דבכהאי גוונא לא יתחייב כלל למכור את כסותו, ונמצא, דבימי החול של חנוכה חייב למכור כסותו לנר חנוכה, ובערב שבת של חנוכה אינו חייב למכור, וזה דבר חדש, וצ"ע .
עוד הביא שם וז"ל : ויש שהעירו דאי נימא דנר חנוכה עדיף מנר שבת בדין מוכר את כסותו,א"כ בערב שבת חנוכה כשיש לו למכור כסותו שיש בו כדי לקנות נר אחד בלבד,יכול למכרו וליקח בו שמנים הפסולים לנר שבת וכשרים לנר חנוכה, ושפיר ידליק בו נר חנוכה ולא יתחייב ליקח לנר שבת, עכ"ל.
וכבר קדמם רבינו ה"שתילי זיתים" בדקדוק זה בספר "רביד הזהב" הנ"ל ואין צורך בהכפלה, אלא דלדעת רבינו גם כשימכור כסותו ויכול ליקח בו שתי נרות, אחד לנר שבת, ואחד לנר חנוכה, לא ימכור כסותו, כי זה סברא בפני עצמה, לא מוכרים כסות שבת שזה מדרשא "וכבדתו", בשביל שלום ביתו, וגם כשיש לו נר שבת, לא ימכור בשביל נר חנוכה, כי עניין הכסות חשוב דהוי מדברי קבלה (כלומר מדברי הנביאים) מדרשא ד"וכבדתו", ומדבריהם משמע דהיכא דימכור כסותו ויכול ליקח בו שתי נרות, אחד לשבת, ואחד לחנוכה, או בכהאי גוונא שיש לו נר לשבת וצריך למכור לצורך נר חנוכה, שמוכר כסותו, ואין כן דעת רבינו, ואין כל אפשרות למכור כסות שבת שחשוב הוא ביותר משאר דברים דהוא מדברי נביאים מדרשא "וכבדתו" .
ופשוט שאין כל מקום למה שהעירו שיקנה שמנים הפסולים לנר שבת וכשרים לנר חנוכה, שכל זה לשיטתם בחשבון הדברים וכנ"ל, ואין צורך בהכפלה, אבל לדברי רבינו פשיטא שלא ימכור בכדי לקנות שמנים הפסולים לנר שבת, וכשרים לנר חנוכה, שהרי כל עיקר הסברא שאינו מוכר כסותו, כי זה חשוב ביותר דהוי מדברי נביאים מדרשא "וכבדתו", ומה לי שמנים כשרים ומה לי שמנים פסולים, ופשוט .
העולה לדברי רבינו "השתילי זיתים" שדין מוכר כסותו בנר חנוכה הוא בימי החול, אך בערב שבת של חנוכה לא ימכור כסותו.
כתיבת תגובה