26
ינואר
| מוקדש לע"נ רבותינו מרן הגר"ש קורח ומרן הגר"ע בסיס זיע"א |
| פרק י'ד' – אִם־מָאֵ֥ן – יפריד אך מעט בין הדבקים. אך ייתן לב שלא יישמע כטעם מפריד. וכן בהמשך הפרשה אַתֶּ֣ם מְבַקְשִׁ֑ים (פסוק יא) וְגַם־מִקְנֵ֜נוּ (פסוק כו) בֶּן־נֵכָ֖ר (יב מד) פֶּֽטֶר־רֶ֖חֶם (יג יב,טו).ז' – זֶ֥ה לָ֙נוּ֙ – שתי התיבות בלא דגש.י"ד – הָ֨יָה – מלעיל מדין נסוג אחור, וכן בהמשך הפרק (פסוק כג) הָ֥יָה א֖וֹר. יִֽהְיֶה־כֵּֽן – הכא"ף בתיבת כֵּן בדגש חזק מחמת המקף ומדין דחיק, וכן בהמשך הפרשה יָ֣מָּה סּ֑וּף (פסוק יט) מַֽה־נַּעֲבֹד֙ (פסוק כו) מַה־זֹּ֑את (יג יד).י"ז – שָׂ֣א נָ֤א – יזקוף מעט תיבת שָׂא שלא יישמע שָׂנָא. ודי בכך שיפריד מעט בין התיבות.כ"ח – וַיֹּֽאמֶר־ל֥וֹ פַרְעֹ֖ה – יזקוף מעט תיבת לוֹ להבדילה מתיבת לֹא. וכן בהמשך הפרשה (יב מח) הִמּ֧וֹל ל֣וֹ כׇל־זָכָ֗ר.פרק י"אח' – מֵֽעִם־פַּרְעֹ֖ה – תיבת מֵעִם מלעיל. וטעם הדבר כמו שכתבתי בפרשת מקץ על הפסוק שָׁא֣וֹל שָֽׁאַל־הָ֠אִישׁ (בראשית מג ז).פרק י"בב' – חֳדָשִׁ֑ים – יחטוף בחי"ת כמשפט קריאת החטף שלא יישמע חָדָשִׁים.ד' – וְלָקַ֣ח ה֗וּא – ייזהר לא לאבד בקריאתו את האות ה"א בתיבת הוּא.ז' – הַבָּ֣תִּ֔ים – יטעים מעט גם באות בי"ת המוטעמת בשופר הולך.י"א – וְכָכָה֮ – למנהגינו תיבת וְכָכָה כאן נקראת מלרע.ט"ו – שְּׂאֹ֖ר – השי"ן בדגש חזק שלא כמשפטה אלא לדרשה, וכן בהמשך הפרק (פסוק לא) ק֤וּמוּ צְּאוּ֙. וכעין זה בבראשית (יט יד) ק֤וּמוּ צְּאוּ֙.ל"ז – מֵא֨וֹת – ייתן לב לקרוא המי"ם בצירי שלא יישמע מְאוֹת. |
כתיבת תגובה