למען ייטב לי בעבורך. רש"י ע"ה פירש יתנו לי מתנות. והרמב"ן ע"ה הקשה על פי' רש"י ואמר וכי יתכן שאברהם אע"ה יצפה למתנות, הרי אמר למלך סדום אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך וכו'. ונראה לתרץ לפי פי' רש"י, כי אאע"ה לא ציפה למתנות רק רצה שההבטחה תתקיים בו תחילה, כמו שמצינו בהרבה ענינים שהיו האבות סימן לבנים, ואם תאמר מה צורך שיתקיים בו הענין תחילה, צ"ל כי אם לא נתקיים בו תחילה אם היו אפי' רובם יוצאים עם רכוש גדול היתה כבר ההבטחה מתקיימת כי רוב העם ככולו. ועוד אם לא היה מתקיים בו תחילה אפי' שהיו יוצאים ברכוש גדול אולי לא יהיה כל כך גדול מאד מאד עד להפליא, אבל הואיל ונתקיים בו הדבר תחילה יצאו כולם עם רכוש גדול מאד יותר ממה שהובטחו, כמאמר חז"ל (בכורות ה ב) שכל אחד מישראל יצא עם משוי תשעים חמורים. ובכן הואיל וירד למצרים וזה רמז שבניו ירדו למצרים, ראוי שתתקיים גם בו ההבטחה של ואחרי כן יצאו ברכוש גדול בגלל טעמים אלה. ואפשר לתת רמז על ענין זה מפסוק וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול, וסמיך ליה "ואתה" תבוא אל אבותיך בשלום וכו'. כלומר שרמז לו שהענין מתקיים בו תחילה שגם הוא יצא ממצרים ברכוש גדול, כי האבות סימן לבנים, וכמו שפירש הרמב"ן על מלחמת ד' מלכים שזה רמז לד' מלכיות שעתידין ישראל להיות תחת ידם ואח"כ יגאלו.
(בסגנון אחר) אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך וכו'. רש"י ע"ה אומר למען ייטב לי בעבורך יתנו לי מתנות. כוונת רש"י ע"ה מפני שנאמר ולאברם היטיב בעבורה. הרמב"ן ע"ה הקשה על רש"י בזה ואמר וכי אברהם אבינו ע"ה רוצה לקבל מתנות והרי אמר למלך סדום אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך וכו'. אבל נראה לתרץ כי אאע"ה ידע ברה"ק שיתנו לו מתנות אפילו שהוא לא מחכה למתנות, וזה לכבוד למצרים שיקבל מפני שהיה נכבד מאד בעיניהם, שהרי בני חת אמרו לו נשיא אלהים אתה בתוכנו, ואמרו רז"ל (ב"ר פמ"ב ה) שרצו לעשות אותו אלוה. אמר להם האלהים הוא בשמים, אל יחסר העולם מלכו ואל יחסר העולם אלקיו. ונראה עוד לומר שאברהם אע"ה נתכוון שתתקיים ההבטחה בעצמו תחילה ואחרי כן יצאו ברכוש גדול כי מעשה אבות סימן לבנים. ואף עפ"י שאם לא קיבל מתנות ההבטחה תתקיים, יש לתרץ שההבטחה תתקיים אפי' ברוב ישראל אבל אברהם אע"ה רצה שתתקיים ההבטחה בכל אחד ואחד מישראל, וכמו שאמרו חז"ל שכל אחד ואחד מישראל הטעין משוי תשעים חמורים.
כתיבת תגובה