מארי משה גרמה חזן שליח ציבור שוחט וסופר סת"ם נולד בתימן 1923 נפטר 1977 כשהוא בן 54. עלה לישראל ב- 1949 כשהוא בן 25 כשהוא נושא עימו את רעייתו , בנו הבכור, 4 ספרי קודש בני 300 שנה, מנורת המאור, ושופר למעברת עין שמר במעברה נולדה ביתו צבייה וכשהייתה בת פחות משנה נחטפה (ילדי תימן הנעדרים) משם הועבר מארי משה גרמה למעברה בעגור כל משאת נפשו של המארי הייתה להגיע לארץ ישראל ולבנות בה בית כנסת לקהילה התימנית, בית למשפחתו, ופרנסה לבני ביתו. אך עדת ישראל שהגיעה מהגולה הייתה נתונה לקשיים כה גדולים שאילצו את המארי לסייע בקליטתם בארץ ישראל.ולאחר שתקע יתד בארץ ישראל ייסד את ביה"נ הראשון בבית שאן תפארת ישראל (לאחר מותו הוסב שם ביה"נ על שמו "אוהל משה").
את חיבתו לציון ויהדותו נהג לא להסתיר מארי משה גרמה גם כשהיה בגולה רעייתו מרת שמעה שושנה גרמה סיפרה כי הם היו נרדפים ע"י המוסלמים בגולה בגלל יהדותם, לא אחת הדפה רעיית המארי בגופה וכשהיא נעזרת במוטות עץ מוסלמים מחצר ביתה אשר באו לפגוע במשפחתה וברכושם.(רעיית המארי עוסקת באיתור חטיפת ביתה עד עצם היום הזה בזקנתה היא תבקש רק לראות את ביתה וכל היודע דבר על הימצאה יזכה נא להתקשר אל בנה שמואל טל' 4620171 054) .
לבית שאן הגיע מארי משה ונמנה בין מייסדיה וממקימי מוסדות הדת והרווחה הראשונים בעיירה הממסד ידע לתת במארי משה את אמונו והפקיד בידו כספים על מנת לחלק לקשי היום.
בתחילת דרכו בתורה למד סת"ם ושימש כסופר סתם. (כתב תימני) כשנהיה המארי בן 35 החליט שראייתו אינה מספקת כדי לכתוב סת"ם(מזוזות בכתב ידו של המארי נשמרות ונסחרות בצורה חסרת תקדים אצל סוחרי תשמישי קדושה ויודאיקה עוד בימי חייו) הסב המארי את מקצועו לקצב עת רכש המארי חנות קטנה בבית שאן אשר שגשגה בגלל נעים הליכותיו של המארי מול לקוחותיו אשר נמנו בהם עולים חדשים שהמארי סייע להם רבות להיקלט בארץ ישראל.
בנו מספר שהייתה לו יראה מיוחדת מאביו שעד כדי שהרגיש קדושה בנגיעת יד כשהיה רואה את אביו במרחק על המדרכה בה הוא פוסע הסתתר מפני יראת כבוד אביו או שעבר למדרכה ממול.
עוד יודע לספר בנו כי בנוסעו לירושלים ביקש המארי את הנהג לעצור מאות מטרים לפני הכניסה לעיר הקודש וכשנשאל המארי מה פשר ההליכה הארוכה ברגל לירושלים אמר "אי אפשר שיהודי יקבל את ירושלים כמובן מאליו צריך היהודי להתאמץ מאוד לקבלת הזכות שעומדת בפניו להגיע לעיר הקודש".
ארץ ישראל, דרך ארץ, הזכות לכבד, תורה ומצוות "פרו ורבו ומלאו את הארץ" הם שסימלו יותר מכל את החינוך שנתן המארי לילדיו .
לשיטתו של המארי "צריך ללמוד רק תנ"ך בבית הספר" ..הייתר כבר יבוא לבד. המארי התעקש כל כך בשיטת לימוד חינוך זו עד שלא בדק את שיעורי הבית של ילדיו אלא רק שיעורי תנ"ך .
שגיאת קריא וכתיב לא הייתה מקובלת על מארי משה הוא נהג לטעון ניתנה לך הזדמנות ללמוד תורה וכמי שלמד לא ישגה!
תרגום האונקלוס בביה"נ היה מקור גאוותו של כל אב לבנו אך המארי היה גאה בילדי חבריו כבילדיו .
שבת בבית המארי הייתה כה ענוגה בחברתו נהג המארי לפתוח הספר ללמוד להקשות קושיות על בני משפחתו וחבריו עד אשר הגיע זמן תפילה ומבלי שיבחינו כי עבר זמן בהנאתם.
המארי היה מקובל על כל רובדי הציבור בגלל השפעתו הרבה ונדיבותו לא אחת הוצע למארי לכהן כרבה הראשי של בית שאן והוא סירב בנימוס.
מתפללי בית הכנסת יספרו על יחוד קולו שהיה רק בתפילה לא היה אפשר לשמוע קריאה כבתפילה ולפי אופן ההסילסול הרגישו ומרגישים עד היום ילדי בית הכנסת איזה חג על פי קולו של המארי, לכשהגיעו החגים פילל ציבור המתפללים שיעמוד לו כוחו כחזן המכניס תפילה לנבכי ליבו של כל מתפלל, ביום כיפור נהגו מתפללי בתי כנסת של עדות שונות הסמוכים לבית הכנסת של המארי לעזוב טרם סיום התפילה אצלם בכדי לשמוע את הנעילה ותקיעת השופר של המארי שלא וויתר על ההגייה הנכונה של המילה הטעם והסימן גם לקראת סוף הצום.
מארי משה גרמה היה שליח ציבור מקובל ע"י המתפללים החוגרים על אף השוני בהגייה התמנית.
בימי תשעה באב היה מארי משה מקונן על חורבן בית המקדש ומתייסר כאילו זה קורה ממש עכשיו.
מארי משה גרמה נפטר בהיותו רק בן 54 כשהותיר אחריו את חבריו תושבי בית שאן עדת עולי תימן ומשפחתו ההמומים על לכתו בטרם עת המארי נטמן בעיר בית שאן
לתגובות ופרטים נוספים ניתן לכתוב לכתובת זו zoof_g@walla.co.il עבור שמואל גרמה
תנצב"ה
כתיבת תגובה