מעשה שהיה באחת מערי תימן, בימי עלי ועלון ולוקמאן, בשבת פרשת המן, היהודים יצאו אז מבית הכנסת, בנשמה יתירה ורוח עולזת, עטופים בטליתותיהם, נאים בהופעתם, פוסחים בנחת ומנוחה, וכל פנים קבצו בשמחה, "שבת שלום" זה אל זה מברכים, ישראל בני מלכים. ובאותה שעה עת חלפה סיעת ישמעאלים מן השפלים הנבלים