"ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי, כי מלאו ימי ואבואה אליה", "ויאסף לבן את כל אנשי המקום ועיש משתה" (בראשית כ"ט, כ"א כ, ב).
כמו באותם ימים גם אבותינו יהודי תימן נהגו לעשות "משתה" כאשר זוג נכנסו בברית הנישואין, "משתה" זה התאפיין בטקסים רבים, ואפרט את חלקם בפניכם אך את תוכנם אפרט בעתיד בע"ה: הטקס הראשון אשר פתח את אירועי הנישואין הוא "שבת אלבדע" (שבת ההתחלה) והוא התקיים בשבת אשר לפני החתונה. אף במוצאי שבת זו, היה טקס מיוחד בהשתתפות הרבנים.
ביום שני ושלישי בשעות הערב היה מתקיים אצל הנשים בבית הכלה טקס התקשטות הנשים, וימים אלו נקראו "יום אלתטרפה" (יום ההתקשטות) ו"לילת אליתימה" (ליל היתמות). כך במשך השבוע התקיימו טקסים רבים בינהם כמובן החתונה עצמה, אשר לאחריה התקיימו "שבע ברכות" ו"שבת חתן". לצערי, ברוב טיפשותנו נטשנו מנהגים קדומים ונאים אלו, וניתן לראות בדורנו עוד מעטים אשר ממשיכים לקיים את טקס החינה ואת ה"שבת חתן" ו"השבע ברכות" כמנהג אבותינו, אך הללו מתמעטים עם הזמן. כבל שאין בני עדתינו מבחינים בחשיבותם של מנהגים קדומים אלו וממשיכים בדרך אבותיהם הקדושים יהודי תימן.
כתיבת תגובה