מעשה היה בעי"ת צנעא יע"א שהיה גוי א' מקבל אלסרי יש"ו משכים ומעריב ברחוב היהודים לטרף טרף או כסף או מאכל או לשתות יין ואי לא יתנו לו אוכל קורצא בי מלכא (פי' מלשינות) עד כי צר ליהודים ממנו ולשונו חרב חדה. ויהי כי ארכו לו הימים נמנו וגמרו היהודים מה לעשות לעקור אותו כי הוא נכנס בכל בית ולוקח בהזקה למלא בטנו הן פת הן קליות הן יין לשתות ומיראתו אין חושכים סמנו כלום כל משאלות לבו הרע אמרו ולמה יהיה זה לנו למוקש ולפוקה ולמכשול הבו לכם עצה. אמרו תנו עיניכם בו והאל ימסריהו, לימים נכנס בית יהודי א' אכל ובטן רשעים תחסר. וישת מן היין וישכר, ובלילה יצא כגנב, מצאו עברי א' הכהו מכות נמרצות מכות גדולות ונאמנות שאין ניכר מהן חבורות עד שיצאה נשמתו והניחו ברחוב לא נודע מי הכהו גויתו מושלכת ברחוב וראשו מגיע פתח בית הכבוד דרך הוצאת הרעי כשמפנין אותו. ויהי בבוקר נתקבצו כל האומות לדין עם ישראל להוציא הורג הגוי הזה. ואם לאו יהרגו כלם. והיה שם אלקאצ'י אלשאמי טמא אב אבות הטומאה צוה להביא ע' איש מזקני ישראל ביד שוטריו המובחרים ולחקור אותם בכבלי ברזל. אמרו לו לא ידענו מה היה לו אפשר מת בפתע פתאום כי אדם להבל דמה ימיו כצל עובר, אמר להם אי אפשר להיות כזאת שימות האדם מבלי חולי ומקרה. ומיד ויאסף אותם אל משמר ויאסרם בכבלי ברזל. ומיד פחדו כל היהודים ויראו לנפשותם לקחו עצמם והלכו אצל "אלואלי" א"ל איני יכול שכבר קולר תלוי בצואר אלקאצ'י שכבר יצא המשפט מפיו מה אעשה לכם. ביום הששי בערב כ"ד יאמרו כל אחד תפלת ערבית בליל שבת בכל בתי כנסיות להוציא ס"ת על התיבה ויאמרו כל הקהל שירת הים בקול נעים #ובז"ו וז' הקפות על התיבה ויאמרו ה' איש מלחמה ג"פ וגם פסוק מי כמוך באלים ה' ג"פ ופסוק תפול עליהם אימתה ופחד ג"פ ויכוונו לדעת ב"ד ולכוונתם: ביום ראשון בשבת היה זמן בין היהודים ובין הקאצ'י להשיב לו תשובה וצריכים להודיע לו את ההורג. ביום א' השכימו ב"ד לעלות אל המשפט אצל "אלואלי" ואלקאצ'י והשרים והסגנים נתקבצו כלם ועדיין אלקאצ'י "אלשמי" (שם ארור ממקומו יעקר) לא בא. עודם מדברים זה עם זה והנה המן בא הניחו לו כסא לישב. א"ל יהודים. מה השיבותם לי בשביל האיש המושלים ההרוג להודיע מי הרגו א"ל אדונינו הקצין אין לנו שום ידיעה שזה מת בקצו. א"ל אי אפשר לאדם שימות מבלי מקרה. הוא טרם כלה לדבר ונפשו יצאה דברו. צעקו כל המסובין עליו ואין קול ואין עונה ואין קשב. צעק המלך ואמר הוציאו כל היהודים האסורים וילכו חפשים לביתם כי מן השמים יוכיחו במות זה כי בן מות זה, ויצאו לביתם לשלום ועתה "המושׂלמים" קומו וקברו את האיש הרשע כי בנפשו הוא ואתם עלו היהודים אל אביכם שבשמים כי כבר רצה האלהים את מעשיכם אכי"ר.
23
ינואר
כתיבת תגובה