דצ"ך – מטרד שמטרתו תיאולוגית
בקבוצת מכות זו נגלה עניין שאינו מצוי בקבוצות אחרות. בשתי מכות דם (ז כ) וצפרדע (ח ג) מצליחים גם החרטומים להביא את המכה, ועל כך ראוי לתת את הדעת. מנקודת ראותה של התורה יש להקשות כיצד ייתכן שלחרטומים ניתנה היכולת לפעול בניגוד למקובל בטבע: להפוך את היאור לדם או להעלות ממנו צפרדע? שאלה זו מקבלת משנה תוקף לאור המסופר על האותות באשר לתנין (ז יב). במקרה זה הפכו החרטומים את הדומם לחי! התורה קובעת אפוא בפשטות, כי החרטומים ניתנו בכוחות על-אנושיים המיוחדים לבורא עולם! פרשנים שונים (רס"ג, אבן-עזרא, רבנו בחיי, ספורנו, שד"ל) היו ערים לתהיות אלו וראו במעשה החרטומים אחיזת עיניים, אולם לא כך עולה מפשטי הכתובים בהם נאמר במפורש: "ויעשו גם הם חרטומי מצרים בלהטיהם כן" (שם יב). שאלה זו מתחדדת לאור הנחת חז"ל, שהיא גם הנחת יסוד במאמרנו, כי מכות אלו נועדו לפגוע באמונתם של המצרים. מבחינה זו, אם גם כהני הדת המצרים הצליחו ליצור או להביא את המכות, הרי זו ראיה לסתור. יש בכך, לכאורה, משום הוכחה שיש באלי מצרים ממשות, כיוון שמשרתיהם – החרטומים – מסוגלים לפעול מעל למסגרות הטבע. נדון בשאלה זו לאחר שנדון במכות עצמן.
עד"ש, בא"ח – היזק מהיבט אקולוגי
במכות מצינו הסלמה. המכות הראשונות היוו רק מטרד, בעוד שהמכות הבאות פגעו במצרים וגרמו לנזק ממשי, ובמסגרתן ישנה עלייה בהיקף המכה ובעוצמתה. עוצמת המכה במכות האחרונות גדולה מזו שבראשונות; ואולם קודם שנבחן נקודה זו עלינו להפליג ולהכיר מושגים מתחום האקולוגיה, וכך נניח מסד להמשך דברינו.
אקולוגיה היא תחום המגדיר בתי גידול של היצורים החיים תוך שהוא בוחן, באופן כללי מאד, את מקומם בשרשרת המזון. ניתן לסווג את היצורים החיים לשתי קבוצות. האחת היא, יצורים המספקים לעצמם את האנרגיה (וקרויים בשל כך אוטוטרופיים – בעלי הזנה עצמית). יצורים אלה מקבלים את האנרגיה הקיומית שלהם בעיקר מן האור ובתהליך הקרוי פוטוסינטזה הם ממירים את אנרגית האור לאנרגיה כימית. עם קבוצה זו נמנים כל הצמחים.
הקבוצה השנייה היא יצורים שמקור האנרגיה שלהם הוא תרכובות הקרויות אורגניות, אשר מקורם ביצורים החיים (הם נקראים הטרוטרופיים – בעלי הזנה אחרת) ועימה נמנים כל בעה"ח. בעה"ח עצמם נחלקים לשניים: לצמחוניים, שניזונים ישירות מן הצומח, ולטורפים – שניזונים מצמחונים ואף הם בעקיפין תלויים בצומח. כפי שניווכח בהמשך, מכות עד"ש פגעו בבע"ח ומכות בא"ח בצומח. ע"פ הבחנה זו ברור, באיזו מידה עוצמת המכות המופיעות בקבוצה בא"ח גדולה מזו שבעד"ש. הפגיעה בצומח קשה מהפגיעה בבע"ח משום שהפגיעה בצומח היא למעשה גם פגיעה בבעה"ח, ובהיעדר צמחייה נפגעת התשתית הקיימת של בע"ח.
כתיבת תגובה