"גולת הכותרת של אירועי יום הזיכרון אשר נערכו בעיר פ"ת, "אם המושבות", הוא ללא כל ספק טכס 'משמר הלימוד המרכזי', טכס מיוחד, מרגש ומעצים", במילים אלה ממש התבטאו נכבדי הציבור שבעיר, כמו גם המונים אשר הגיעו מכל קצווי הארץ, כמו גם עשרות ומאות האנשים, נשים וטף שגדשו והסתופפו בתוך ובחצר "בית הכנסת המרכזי" הגדול אשר בשכונת "חן הצפון" שע"י צומת סגולה. טכס מיוחד זה הפך כבר ל"מסורת" בעיר פ"ת והדיו נשמעים ומגיעים לכל רחבי הארץ. טכס מיוחד זה יש בו אופי חדשני וייחודי לזכרם של חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה הי"ד והוא מתקיים כבר שנים רבות (12 שנים) ברציפות ובעקביות בליל יום הזיכרון, במשך כל הלילה ובמשך היום שלאחריו. טכס מיוחד זה להוסיף עוד נדבך ונופך רוחני, בעיקר, ובכך הוא משלים את צורת ההתייחדות הציבורית המקובלת מזה שנים בבתי העלמין אשר פזורים ברחבי הערים בארץ.
את הרעיון הגה, יזם ומפעיל הרה"ג הרב יהונתן אדואר שליט"א, רב מרכז העיר פ"ת שגם עומד בראש המרכז הרוחני 'אור אברהם אוהבי' ובניהולו הנמרץ של היו"ר מר יוני דוד הי"ו. גופים ציבוריים בעיר נתנו וממשיכים לתת את חסותם וברכתם למשימת זיכרון הנופלים ובראשם מר יצחק אוחיון, ראש העיר שאף בירך על היוזמה ונתן את חסותו לאירוע. למפעל ייחודי רוחני זה הרב יהונתן אדואר רתם רבנים ואישי ציבור, מנהיגי ישראל בעבר ובהווה, אנשי לוחמה ופיקוד, מוסדות חינוך מהעיר ומחוצה לה ועוד. כמו כן, עלון מיוחד יצא לרגל האירוע והופץ בכל הארץ, בעזרתו האדיבה של מר יואב אדוארד הי"ו. חובה נעימה היא לציין ובקול גדול שמר יואב אדוארד, כבעל רשת מסעדות "אחלה", פותח את שערי המסעדות לאכילה ושתייה חינם לכל מי שקשור לכוחות הביטחון, מידי שנה בשנה, במשך שלושת הימים שלפני ואחרי יום העצמאות.
מטרות 'משמר הלימוד המרכזי' כפי שפורסמו בעלון הם: ללמוד תורה לעילוי נשמת הנופלים אשר מסרו נפשם על קידוש השם. לרתום את כלל הציבור להשתתף עם כאבן של אלה שאיבדו את יקיריהן. לשתף את בני הנוער עם מציאות של שכול וחסר וללמדם כיצד ניתן להתמודד עם מציאות קשה זו בצורה מאוזנת. ללמוד מניסיונם של אנשי לוחמה ופיקוד, כמו גם ללמוד על גדלותם, גדולתם וגבורתם של הלוחמים. ללמוד מתורתם של אנשי הרוח ולרענן לעצמינו את סולם הערכים שהיה נר לרגליהם של הנופלים. להעלות לסדר היום הציבורי את סוגיית השבויים והנעדרים. להתפלל להחלמת הפצועים ולהשבת השבויים והנעדרים לביתם ובמהרה. לחשוב יחד כיצד ניתן להיעצם ולהעצים מיום עצוב ונוגה זה ואשר בו מתגלים ערכי הנצח שלנו, כמו למשל: ערבות הדדית, שותפות ו'אחוות דמים' וכו', כמו גם הרגשה שכולנו "מפליגים בספינה אחת" ולא רק ביום הזיכרון. למנף יום עצוב ונוגה זה ליצירת חברה מאוחדת ואשר בכל ימות השנה תהא: קשובה, מתחשבת, סבלנית וסובלנית ועוד. כמו כן, להפוך יום זה, לא רק ליום של הרכנת ראש ושל דיכאון. אלא, ובעיקר, ליום של הרמת ראש בגאון שהרי "ביום זה אנו כולנו שותפים עם משפחות השכול, לא רק ביגון, אלא גם בגאון" [מדברי משה דיין ז"ל].
"משמר הלימוד המרכזי" נפתח השנה בדברי תורה, חיזוק וברכה ע"י הרב יהונתן אדואר ומיד לאחר מכן, נציג המשפחות השכולות, בהתרגשות רבה הדליק נר זיכרון לעילוי נשמתם. נר זה הדליק מר גבי שמעה אחיו של יהודה הי"ד שנהרג בפעילות מבצעית בחרמון. את הנר לעילוי נשמת נפגעי הטרור, הדליק מר אוהד צומעי אחיו של קינן הי"ד שנרצח בפיגוע ב"קניון נתניה". את הנר לעילוי נשמת חללי המשטרה הדליק השוטר מר שמעון חיון, מפקד השיטור הקהילתי ואת הנר לע"נ חללי מכבי האש, הדליק רש"ף משנה מר בנימין בן אליעזר, ראש מדור ומבצעים והדרכה ב"איגוד ערים מכבי אש". את הנר לעילוי נשמת חללי מד"א, הדליק מר אלון רזקאן, קצין מבצעים מד"א ירקון. את הנר לעילוי נשמת חללי השב"ס, הדליק מר שמעון גלסורקר, סוהר בשירות בתי הסוהר. לאחר הדלקת הנרות, ר' צבי וייס, מגדולי החזנים בעולם, השמיע את "תפילת אל מלא רחמים" ברגש רב והרב אריה אנגלמן, רב קהילת בית הכנסת "הפועל מזרחי" נשא תפילה נרגשת להחלמת פצועי צה"ל. הרב חיים בריסק, רב קהילת יוצאי יהודי רוסיה בפ"ת, נשא תפילה להחזרת השבויים והנעדרים ובמהרה לביתם, לחיים טובים ולשלום. אחריהם עלו בזה אחר זה כשדגלי תנועתם ודגל מדינת ישראל נישאים באון ובגאון, נציגי כל תנועות הנוער: הצופים, הנוער העובד והלומד, בית"ר, הנוער הלאומי, מחנות העולים, אריאל, בני עקיבא ועזרא. הם עמדו שם, שלובי ידיים. היה זה מחזה נדיר ומרגש כשהוכרז על "מעמד אחדות" וברקע מושמעת שירת "המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים". את דבר תנועות הנוער למשמר הלימוד הביא החניך משה שרייבר מתנועת 'אריאל' שהקריא קטע מרגש ובסיום הוסיף ואמר בקול נרגש "אנו נציגי תנועות הנוער מבטיחים שנמשיך ונפעל יחדיו למען אחדות העם, הארץ, מדינת ישראל וערכיה ולמען זכרם של הנופלים שהורו לנו את הדרך".
עשרות ומאות האנשים אשר גדשו אולם בית הכנסת הקשיבו בשקיקה לשיעורים ולהרצאות ששולבו בהם סרטונים ומצגות נדירות, בנושאים שונים, וביניהם: חזון, אמונה, גבורה , מסירות נפש ותקומת העם היהודי , ובדגש סביב הנושא: "מלחמות עורף וחזית". בין הדוברים היו: כבוד שר החינוך, מר גדעון סער אשר לווה ע"י מספר חברי הנהלת העיר וביניהם חבר מרכז ליכוד ותיק וידוע ומידידיו האישיים של השר, מר אורי פרג'. השר הדגיש בדבריו שחיילי צה"ל בימינו לא נופלים מכל תקופה אחרת ואנחנו צריכים להיות גאים בבנינו ובבנותינו, במוסר הלחימה שלהם ושלנו. כבוד השר סיים בתודה והוקרה של כך שניתנה לו ההזדמנות ליטול חלק במפעל חינוכי וערכי שכזה. הרב הראשי לישראל, הרה"ג הרב יונה מצגר הי"ו, שכבר הופיע ונשא דברי תורה, חיזוק וברכה בשנים שעברו, אמר: "רעיון 'משמר הלימוד המרכזי' הוא רעיון אמיתי, חכם ונצרך. לא מספיק שזה יהיה רק בפ"ת. עניין זה צריך להיות בכל ערי ישראל כי זו הדרך היהודית הראויה והנכוחה לזכור ולהזכיר את נשמותיהם של חללי מערכות ישראל". כבוד הרב המשיך וסיפר שגם ועד היום מתנהלים ויכוחים בין ציבורים שונים, בעלי השקפות שונות, באם העמידה בצפירה היא מחוקות הגויים או לא, והאם זיכרון הקדושים שנספו על מזבח הארץ, העם והתורה הוא רק בעמידת דום כששומעים את הצפירה או בלימוד משניות שהרי "משנה בחילוף אותיות היא נשמה?! כאן, פנה כבוד הרב יונה מצגר אל הרב יהונתן אדואר ואמר לו: "אתם, פתרתם את הבעיה. שילוב מוצלח של לימוד תורה, הדלקת נר, אמירת קדיש, עמידה בעת הצפירה ובעיקר, לימוד תורה ע"י תינוקות של בית רבן, לעילוי נשמת כל חייל וחיילת שנהרגו, מוכיח בעליל שאין לך איזכור טוב יותר מזה, מבחינה יהודית תורנית". מר יאיר גולן, אלוף פיקוד הצפון אשר התקבל באהדה רבה ע"י כל הקהל שמחה לו כפיים בסיום דבריו, הביא את ברכתו ליוזמה ברוכה זו בהתלהבות. האלוף ריתק את קהל השומעים בהגדרת 'מושג הגבורה' אז והיום, וזאת מתוך ניסיונו העשיר כאלוף פיקוד העורף והצפון. האלוף פירגן וחיזק את 'לב השומעים' והוסיף שעם ישראל זקוק יותר מתמיד לרבנים ומנהיגים שחושבים בצורה יצירתית, בעלי יוזמה ויכולת אישית גבוהה, שבאים מתוך המערכת הצבאית כדוגמת הרב יהונתן אדואר. תא"ל מר דורון גביש, מפקד מערך ההגנה האווירית של צה"ל ריתק את הקהל כשהסביר איך, כיצד ובאיזה אופן מדינת ישראל נערכת מול האיומים השונים, ובמיוחד לאור העובדה שבזמנינו שדה הקרב הוא לא רק בקרקע ובגבולות, אלא, גם ובעיקר בשמיים ובעורף. מן המעט שהצליח במצגת מוכנה להראות, היו אלה תמונות וקטעי וידיאו על סוגי מערכות ההגנה השונות, כולל מערכת "כיפת הברזל" אשר נכנסה לפעילות מבצעית רק לפני מספר חודשים כשאזור דרום הארץ ספג ירי מאסיבי של טילים ורקטות מאזור עזה ע"י ארגוני הטרור. מר דורון גביש הוסיף ואמר שאזרחי מדינת ישראל ידעו שאנו מפתחים מערכות ייחודיות בעולם ואנו משקיעים מאמצים כבירים כדי למנוע פגיעה עד כמה שניתן משיגור טילים ורקטות מצידם של אויבינו ומבקשי רעתנו. רס"ן אבנר רואש, סגן מפקד יחידת החילוץ 669 העביר 'מורשת קרב' מאלפת בליווי סרטונים על מספר מבצעים מיוחדים שהוא וחבריו זכו להשתתף בהם ובכך הצילו חיי אדם רבים, גם אם היה זה מעומק שטח האויב ו/או מלב הים ועוד. רבה הראשי של העיר קרית אונו, הרה"ג הרב ד"ר רצון ערוסי שליט"א הדגיש בדבריו את 'הקומה הנוספת' שזכינו לה בדורנו בבחינת "תתחדש כנשר נעוריכי" והדגיש ש"משמר הלימוד המרכזי' הוא חידוש מקורי, חשוב ביותר וחיוני למדי, המחזיר את המימד האמוני והערכי לכלל מערכות ישראל. רבה הראשי של העיר רמת גן, הרה"ג הרב יעקב אריאל שליט"א, ממנהיגיה הבולטים של הציונות הדתית, שיתף את הקהל באחריותם של מנהיגי הציבור בעת הזאת של 'אתחלתא דגאולה' וסמך דבריו על הפרק המיוחד שנאמר בימי חגי הפסח והעצמאות. רבה הראשי והנבחר של העיר פ"ת, הרב מיכה הלוי שליט"א לימד על גבורת משפחות השכול ודבריו נסמכו על פרשת השבוע, כמו גם ממקורות תורניים אחרים. הרב בירך, איחל וחיזק את הציבור להוסיף ולהתמיד בלימוד תורה – בכלל ולזכרם של הנופלים – בפרט. הרב אהוד סטופל, רב שכונת "חן הצפון" לימד משניות בנושא "בן אדם לחברו" והצטרף בדברי ברכה וחיזוק כהמשך לדברי קודמיו.
כאמור, עשרות ומאות משתתפים מכל גוני הקשת הדתית והפוליטית נכחו בטכס מיוחד וחשוב זה. סרוגים ולא סרוגים כאחד. בין אלה שנצפו היו חברי מועצת העיר: עו"ד חיים בשארי, מר איציק עובדיה, מר אבי בלושטיין, מר איציק ברוורמן, מר בנימין דרשן ומר אשר שוקר. כמו כן, נכחו אישים שונים ומתחומי עשייה אחרים במשק, כמו למשל: ד"ר מוטי גולן, מרצה ללימודי יהדות ואקטואליה, מר משה פלדמר, בכיר בבנק המזרחי-טפחות, מר פלטיאל אייזנטל, ראש המועצה הדתית וסגן ראש העיר, מר מאיר קרני מנהל מחלקת הרכש בעיריית פתח תקוה, ורבים אחרים.
על טכס מיוחד ונשגב זה אמר אחד ממנהיגי הציונות הדתית בעיר שביקש להישאר בעילום שם: "מפעל זה הינו גאווה גדולה למשפחת הציונות הדתית וכבוד הרב יהונתן אדואר ראוי לכל הערכה על מפעל מושקע כזה נטול סממנים פוליטיים. זו, אכן, הייתה עליית מדרגה בכל מה שקשור לזיכרון הנופלים וחובתנו המוסרית כלפי הנופלים. יום זה הוא יום גדול וחשוב של אמונה, תעצומות נפש ושאיבת כוח מתמדת. וזאת, כדי שכולנו נוכל להתמודד מול האיומים הבאים עלינו חדשים לבקרים". לדבריו המחמיאים הצטרף אחד ממשפחות השכול שאף ציין: "זהו אחד האירועים המרכזיים ביום הזיכרון בעירנו, פ"ת. ממש גאווה לעיר פ"ת. נדיר לראות את המוני בית ישראל מכל הקשת הפוליטית: חרדים, דתיים לאומיים וחילונים מכונסים תחת קורת גג אחד באולם של בית כנסת מרכזי וגדול". מיד לאחר מכן, ניגש אב שכול וביקש לחבק את הרב יהונתן אדואר כאות הוקרה והערכה על עצם העובדה ש"רב בישראל יודע לזכור ולהזכיר בצורה כל כך מכובדת את כאבן של משפחות השכול, כמו גם משפחות פעולות האיבה".
מיד בתום הטכס, ולאחר מכן במהלך כל הלילה עסקו תלמידים רבים בלימוד תורה, משניות ועוד. כמו כן, מדריכי וחניכי תנועות הנוער קיימו פעילויות, קבוצות דיון שעסקו בסוגיות הזמן והשעה. למחרת בבקר, תלמידים רבים מבתי ספר שונים הצטרפו ללומדים, התפללו, למדו תורה ומשניות והדליקו נרות לעילוי נשמת הנופלים. כל ילד קיבל על עצמו להקדיש את יום הזיכרון לעילוי נשמתו של חלל אחד מכלל חללי הנופלים בעיר. ולבסוף שמעו שיחה חיזוק וברכה מפי הרב בנושא "כבוד הבריות". הרב יהונתן אדואר זכה לדברי שבח רבים על יוזמתו הברוכה אשר כבר היכתה שורשים בפ"ת ואף נהפכה להיות לא רק "אבן שואבת" לרבים מכל רחבי הארץ, אלא, ואולי בעיקר, היותה "מודל לחיקוי" לערים אחרות בארץ.
כתיבת תגובה