הרה"ג אברהם אריה שליט"א
רב בית המדרש תורה והוראה בבני ברק
עמו עז ותושיה
לעילוי נשמת רבן שלבני גולת תימן
מרן הגאון רבינו יחיא יצחק הלוי זצוק"ל
הנהיג את עמו ברמה
בעוז בתושיה ובחכמה.
בגדולתו סתם פיות מקטרגים למיניהם
טרם יתעשתו לקלקל בפרצותיהם.
עמד בפרץ לדחות כל פִּנָּה1
למען לא יפרצו גדר האמונה.
מן השמים סייעוהו
אף שרים ומלכים הוקירוהו.
יען תורה ואמונה צרופה בידו
ומסילת האמת תמיד היתה לנגדו.
קץ לא היה לכל עמלו
ובזה היה יחיד ואין שני לו.
כל לעומתו ייחשב רש
זכרו מפינו לא מש.
ועם כל מעלתו הרוממה
ענוותן היה ושפל ברך וקומה.
עָזַר דלים אביונים ורשים
גם יתומים ושאר אנשים.
מסר נפשו להפצת התורה
והקדיש חייו להנחלת המסורה.
מורה הוראה בעיירות ובכפרים
ולא פסח על כל הפזורים.
פִּקַּח על כל נעלמים
והעמיד תלמידים נבונים וחכמים.
על כן זכה לראות צאצאים
רבים במשמר התעודה עומדים.
גם אבותי מִנִּי הם
על ידו יצקו מעייניהם.
תורה מפיו נחלו
ובשלשלת רצופה עד היום נתלו.
זכותו תעמוד לנו לגאולתנו
בביאת גואל משיח צדקנו.
הכותב בחיל ורעדה, אברהם אריה
בן ונכד לתלמידיו הדבקים ה"ה מוהר"ר אברהם
במוהר"ר יוסף זצ"ל (האב"ד בעיר מחוית ואגפיה בתימן)
1.
על יסוד הכתוב במשלי ז' י"ב אצל כל פנה תארב, ורומז לפורצי הגדר הידועים, שארבו לו וקמו עליו, אבל בחסדי ה' וברחמיו לא יכלו לו.
כתיבת תגובה