ויאמר ה' אל משה ואל אלעזר ואל איתמר ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו, הוזהרו הכהנים מלהכנס למקדש כשהם מנוולים בשער כדרך שעושים האבלים ואמר המתרגם רישיכון לא תרבון פירוע, אמרו ראשיכם לא תפרעו אל תגדלו, וכפל את הלאו הזה בכהן גדול ואמר את ראשו לא יפרע שלא יחשוב שזה שנאמר לאלעזר ואיתמר ראשיכם לא תפרעו אינו אלא מחמת המות בלבד, אלא כל כהן העובד צריך להיות מיופה והוא שיגזוז ראש שערה בעיקר אחרת, ואם נכנס למקדש כשהוא פרוע ראש ולא עבד לוקה ואם עבד הרי זה חייב מיתה בידי שמים שנאמר ולא תמותו. וכן ובגדיכם לא תפרומו, אל תקרעו בגדיכם, שלא בשעת עבודה במלקות ובשעת עבודה במיתה. ועל כל העדה יקצוף, אם נתחייבו הכהנים מיתה יהיה הקצף על ישראל. ואחיכם כל בית ישראל יבכו, כלומר אבל בית ישראל מותר להם לפרוע ולפרום. ומפתח אהל מועד לא תצאו, הוזהרו הכהנים מלצאת מן המקדש בשעת עבודה, ואם יצאו בשעת עבודה חייבין מיתה בידי שמים, ומנין שהוא בשעת העבודה ת"ל כי שמן משחת ולא יחלל הוי אומר בשעת העבודה. כי שמן משחת ה' עליכם, אין לי אלא אהרן ובניו שנמשחו בשמן המשחה מנין לכל הכהנים שבכל הדורות ת"ל כי שמן משחת ה' עליכם, ומה שנאמר צווי זה לאלעזר ואיתמר ענינו על אף חרדתכם לצרה שבאה עליכם אל תחשבו שנסתלקה מצוה זו מכם אלא אתם נשארים באזהרה, אבל כהן גדול יתבאר זה במקומו שלא יאמרו כיון שלא נזכר אהרן שהוא כהן גדול. יין ושכר אל תשת, הזהיר את הכהנים מלהכנס למקדש והם במצב של שכרות לפי שאסור לשתוי יין להכנס מבין האולם ולמזבח עם כל ההיכל, ואם נכנס חייב מלקות, ואם עבד והוא שתוי חייב מיתה בידי שמים, ושיעור היין שהוא אסור על הכהן רביעית בתנאי שיהיה בלגימה אחת ויהיה חי. ולהבדיל בין הקדש ובין החול ולהורות, זו אזהרה מלהורות בשום דבר או בשום דין מדיני התורה בין שהיה ישראל או כהן בשעת שכרות ומי שהורה והוא שתוי חייב מלקות, יכול יהו ישראל על ההוראה במיתה ת"ל אתה ובניך. אתה ובניך במיתה ואין ישראל במיתה. ופירוש מה שאמר יין ושכר, אמר המתרגם חמר ומרוי לחייב על שאר המשקין ואפילו חלב, אמרו שתוי יין שעבד במיתה ושתוי שאר המשכרין באזהרה. קחו את המנחה הנותרת, פרשה זו מלמדתנו שמשה צוה אותם לאכל קדשים כשהם אוננים ואין הקדשים נאכלים באנינות, אמרו שזו מכלל ההלכות שנעלמו ממשה. ואמרו דרש דרש משה, שתי דרישות למה ללמדך שהן שני שעירים, זה שעיר החטאת, האמור בתחלת הפרשה, ושעיר של נחשון לפי שאותו היום התחלת קרבנות הנשיאים והוא קרבן נחשון והוא שעיר עזים אחד לחטאת והוא אמרו הן היום הקריבו את חטאתם כלומר הנשיאים. ואכלתי חטאת היום, אין אבילות מן התורה אלא יום ראשון שהוא יום המיתה ויום הקבורה שנ' היום. הייטב בעיני ה', אמרו לו למדתנו רבינו שאונן אסור באכילת קדשים ולפיכך וישמע משה וייטב בעיניו.
23
ינואר
כתיבת תגובה