וישבו המים ממעל הארץ הלוך ושוב.
איתא במסו' הלוך ד' מלאים בתורה מעל הארץ הלוך ושוב, והמים היו הלוך וחסור, הלוך ונסוע הנגבה, ויגדל האיש וילך הלוך וגדל ע"כ, זאת אומרת דרשני.
ונלענ"ד אם אפשר שבאה המסו' לרמוז מה שאירע לישראל מחורבן בית א' ואילך עד שיקבץ השי"ת גליותינו ויחזירנו לארצינו ב"ב, והוא כי בחורבן בית א' גלו ישראל לבבל וישבו שם ע' שנה וחזרו אח"כ בימי עזרא ובנו בית ב' וזהו שרמז מעל הארץ הלוך ושוב שהלכו וגלו מעל הארץ הקדושה לבבל ושבו לארץ ובנו בית ב', אח"כ נחרב בית ב' וגלינו בגלות החיל הזה ונסתמו צנורי השפע ונתמעט וארז"ל מיום שנחרב הבית אין לך יום שאין ברכת"ו מרובה משלפניו וזהו והמים היו הלוך וחסור, אח"כ במהרה בימינו יקבצנו השי"ת ויעל' לארצי' וזהו הלוך ונסוע הנגבה וכפי' רש"י לדרומה של א"י, וכבר הבטיחנו ע"י עבדיו הנביאים שלא יוסיף עוד להגלותינו אלא נשב בארצינו בהשקט ובבטחה ששים ושמחים ותתרבה ההשגה והידיעה בתורה כמ"ש כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים, וזהו ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד ודו"ק.
עוד נלענ"ד לפרש זה בסתר המדריגה אם אפשר והוא כי נודע שהמים כינוי לחסדים וז"ש וישובו המים שהם החסדים מעל הארץ שהיא רחל. הלוך ושוב דהיינו שבחרבן בית א' נסתלקו החסדים ממנה ועלו למעלה וחזרו למקומן בבנין בית ב' אח"כ מחרבן בית שני ואילך כתיב והמים היו הלוך וחסור כנז"ל אח"כ במהרה בימינו כתיב ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה כל נסיעות החסדים כדי להאיר אל רחל שהיא נגובה ויבשה דלית לה מגרמה כלום והחסדים שהם המים נותנים בה ליחות כמ"ש הר"ב זלה"ה בלי"ת פר' לך לך יעו"ש, ואחר זה כתיב ויגדל האיש וילך הלוך וגדל הוא סוד הגדלות שיתגדלו זו"ן תכלית הגידול ולא יהיה עוד בחי' קטנות שהוא סוד כינוי איש כנודע וכמ"ש בזו' פר' תזריע דף מ"ח ועיין בהרמ"ז שם וכ"כ הר"ב זלה"ה בספ' מבוא שערים ש"ה ח"ב פ"ה כי בהיות הז"א בן ו"ק נקר' עדיין איש ולא אדם יעו"ש וכ"כ בע"ח שער דרושי הצלם דרוש א' יעו"ש, אלא יהיה גדלות גדול עד מאוד ואותיות "מאד" אותיות "אדם" שרומז אל הגדלות כנז' שם בספ' מבוא שערים וזהו עד כי גדל מאד אכי"ר ודו"ק.
כתיבת תגובה