נח
אלה תולדות נח וגו' אלה תולדות של העושה נחת רוח ליוצרו ונחת רוח לעצמו בעסקו בתורה ובמצות והולך בישרות הלב כביכול ייעשה צנור משפיע בחינת צדיק חי יסוד עולם. גם יהיה תמים תם ים שגורם להשפיע לתם מים. תם בחינת לאה אשת יעקב איש תם אישה של לאה הנקראת תם. מים מן אימא עילאה הנקראת ים היה גי' כ' שגורם למלאת ולהשפיע לזו"ן שפע עד שיהיה כל אחד מהם בעל עשר. בדרתיו בדר תי"ו שיזכה ויהיה מהצדיקים ומשורותם שכתוב על מצחם תי"ו חיים. את האלהים כביכול שהיה עם השכינה חבר בסטרא דילה. התהלך הת"ל כ"ו עם הכולל שגורם להיפך ת"ל דהיינו ה' אלהים שהם בחינת דין. לכ"ו דהיינו לשם הוי"ה שהוא בחינת הרחמים ובזה ימצא ח"ן בעיני אלהי"ם היינו אימא עילאה ואדם דהיינו זעיר: ויולד נח ג' בנים ז"ש זכר יתיר יהבין ליה רוחא דהיינו שזיכה לקנות נר"ן בחינת ג' בני נח מצד הרוח מצד זעיר. זכה יתיר יהבין ליה נר"ן מצד הבינ"ה והיינו א"ת לרבות. את שם את חם ואת יפת: אלה תולדות נח נח וגו' למה נח נח ב"פ יש לרמוז על תולדות האדם הוא הבן המניח אחריו. אם הוא הולך ביראת השם ובענוה ושפלות אז צדיק וישר הוא והוא הנקרא תמים בדרתיו ונח לו ונח לאביו בג"ע, וג"כ בעשותו זה הוא כ"י עושה נחת רוח
ליוצריו. אלה תולדות נח אותיות נחת סמוכות. איש צדיק ר"ת צ"א כלומר בעסקו בתורה לשמה והולך בענוה ושפלות ומכניס יראת ה' בלבו אז הוא גורם לזו"ן יאהדונה"י שיתייחדו ייחוד גמור וזה נקרא תם בדורו וצדיק בדורו. איש צדיק תמים ס"ת גי' תם ורוה"ק עמו ושכינה אינה זזה ממנו זהו את האלהים כלומר עם האלהים. התהלך נח כלומר זהו דרך ההולך בדרכי ה' עמו אנכי בצרה כ"י השכינה עמו תדיר. יהי ה' אלהינו עמנו כאשר היה עם אבותינו אכי"ר: ויולד נח שלשה בנים. כלומר שהבן הזה גרם ג' תולדות של נחת. את שם הוא נחת רוח שעושה לשי"ת. את חם הוא נחת רוח שגורם לאביו בג"ע. חם גימטריא חיל כלומר שגורם במעשיו הטובים לגרש מעל אביו חיל של המזיקים והמקטרגים עליו באותו עולם. ואת יפת ר"ת גימטריא טוב ע"ה כלומר שגורם נחת רוח לו בעשותו הטוב והישר בעיני אלהים ואדם. א"נ יפת כלומר שביפוי מעשיו גורם לגרש מעליו ס"מ ונוקביה וזהו יפת גי' ת"ף הוא רמז לפלונית לילית שהיא גי' ת"ף נשאר י' הוא רמז לס"מ וח' כוחותיו ונשאר א' מהעשרה כלומר שהוא עובד השם המיוחד שהוא אחד ושמו אחד. השי"ת יזכנו לעבדו שכם אחד אכי"ר: כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ מ' יום ומ' לילה. למה מ' יום לא פחות ולא יותר. אלא ידוע שאנשי דור המבול חטאו בג' דברים וסי' להם גז"ע. גזל. זנות ע"ז. וידוע שכל הדינים של מעלה אינם אלא מדה כנגד מדה. גזל גימטריא מ' הם עברו על הגזל שהוא גמטריא מ'. ועברו ג"כ על התורה שניתנה למ' יום. לפיכך לקו בירידת הגשמים במ' יום. זנות הם הטריחו ליוצרם לצור צורת ממזרים והוולד נולד למ' יום לפיכך לקו בירידת הגשמים של מ' יום. ע"ז ארז"ל המודה בע"ז ככופר בכל התורה שניתנה למ' יום, ועוד גז"ע גי' פ' וכן יסוד גמטריא פ' לומר לך שמי שפוגם ביסוד הוא פוגם בכל התורה ופוגם בכל איברים שלו כי היסוד הוא גזע ושורש כל הגוף: וימח את כל היקום. ארז"ל כשיש רשעים בעולם חרון אף בא בעולם וכ"י שהקב"ה ח"ו מתמלא רוגז דהיינו רמז למדה"ד וגורמין שהרחמים מסתלקים ונמנעים מהם ח"ו והדין פועל בעולם. אבל מי שהוא עניו באמת גורם השארות וקיום לעולם זהו וישאר אך נח דהיינו מי שהוא נח לבריות ועניו העולם מתקיים בעבורו. ועוד וישאר ראה הקב"ה שנח איש האדמה בעלה דמטרוניתא שהוא משה הבא אח"ך בגלגול הב' דנח הנקרא משה עניו מאד אז נתן לו הקב"ה השארות וקיום בתיבה בבטן המלכות שהיא נקראת תיבה בכינוי זהו וישאר א"ך ודרשו חכמים אכין ורקין מיעוטין והיינו מי שממעט עצמו הקב"ה יהיה בעזרו שנ' ואת דכא ושפל רוח ויהיה נח לעליונים ולתחתונים וכל העולם מתקיים בזכותו ובשבילו זהו ואשר אתו בתיבה. ועוד דהעניו הוא מרכבה לשכינה זהו וישאר שעושה עצמו שירים. והשכינה היא רמוזה בג' בחינותיה במלת וישא"ר שיש בה רמז ג' אלהים ש' אלהים דיודין א' אלהים דאלפין כמ"ש בש' הכוונות בדרוש ענין פסח דרוש ד', ר' אחוריים דאלהים. וכן ש'א'ר' נ'טריקון שתקות אנוש רמה, נח גי' הויה בריבוע כזה ה"א אחרונה ד"פ כ, ו' פ"ג ח"י. ה"א ראשונה ב"פ י', י' פ"א הרי גי' נח:
ויזכר אלהים א'ת נ'ח ר"ת גי' יום, ועוד אלהים את נח ר"ת גי' ב"ן אפש"ל כי יום הוא רומז לזכר. ובן הוא רמז אל הנוקבא זש"ה ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני. עזבני ה' הוא היסוד שהלך לו עם המטרוניתא וכ"י נודד הוא ללחם ואיה מי שמעורר להשיב אבידה לבעליה ומרוב אריכת הימים כ"י שכח ונתיאש לו ממני ומי מחזיר אותם ומייחדם אלא המ"ן הם הגורמים להחזירם פנים בפנים וכ"י הוא זכר את אשת נעורים ולא יהיה זה אלא בעסק התורה סוד המשכת מוחין דאבא ואימא בראש הבנים זו"ן זהו ויזכר אלהים את נח ס"ת גי' תורה ל"ז כלומר בזכות עסק התורה שהוא הבל הפה הב"ל גי' ל"ז הוא מלוי ס"ג השפע הבא מאימא של זו"ן בזה הם גורמים הזכרון להקים מעפר דל ויזכר אלהים את נ"ח הוא הזכר ואת כל החיה ואת כל הבהמה סוד אדם ובהמה תושיע ה' אשר אתו בתיבה הם רמז לישראל אשר הם בגלות עם השכינה הרומזת לתיבת ויעבר אלהים רוח. ויעבר הוא סוד הזיווג של ע"ב רי"ו חו"ג רוח הוא רוחו של משיח כשיזכור אלהים את זו"ן הרומזים במלת ויעבר אז יתגלה רוחו של משיח אשר בימיו מתמלאת הארץ בק' ברכות לנוח על ראשה בהיותה בריכה מליאה כל טוב שהוא ציור אדנ"י כזה יו"י ד' ינ"י גי' ק' זהו על הארץ ואז וישכו ויש כ"ו נמצא בכל רגע עמה. והמים הזדונים עברו זהו וישכו המים תרגומו ונחו מיא. ועוד ויעבר אלהים רוח, רוחו של משיח הוא שאמרנו בסוד הזיווג משיח ש"ם ח"י. ש"ם היא המלכות הנקראת שם. חי הוא היסוד כשיזדווגו אז וישכו המים סוד העברת רוח הטומאה מן הארץ ובלע המות לנצח: ויזכר אלהים את נח וגו'. אפשר לרמוז ידוע כי נח והתיבה הם זו"ן ואת כל החיה ואת כל הבהמה הם רמז לישראל. אשר אתו בתיבה ידוע שכולם כלולים בתיבה שהיא המלכו"ת ויעבר אלהים רוח הוא סוד הרוח שבנפש כ"י שהניחה בחינת הרוח שהוא בחינת הזכר לעורר הרחמים כשיצטרכו ישראל בגלות בעת צרתם והרוח זה הוא מבחינת אלהים בחינת הנוקבא כי אם תוציא רו"ח מאלהי"ם דיודי"ן ישאר פ"ו אלהים פשוט שהוא בחינת דין וזה כחו לפעול דין בעכו"ם ולנקום נקמת ישראל וזה בשביל הארץ ואז נחה שקטה כל הארץ זהו וישכו המים: ויהי כל הארץ שפה אחת וגו' יש לאדם לבקש רחמים על עצמו שישרה השם בתוך מעיו כדי שיהיה פיו ולבו שוין, ולא יהיה ח"ו מהרהר ומחשב דברי הבאי והבל ובפרט בשעת עסק התורה והתפלה ויהיה לשפה אחת מבית ומחוץ תצפנו ותחלה הכון לקראת אלקיך ישראל זשה"כ לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון. תחלה יתלהב בלהבת אש היראה הכנת יראת השם ומתוך כך תכנס יראת ואהבת השם בלבו תחלה יכניע עצמו ויקל בעצמו בחינת פחיתות ערכו ומיד ודאי תכנס אש ולהבת היראה והאהבה של שמו ית' ואז ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים. ויהי כל הארץ ס"ת גי' ק"ל ור"ת ש'פה א'חת אש וכיון שעושה זה ודאי ע"י יתייחדו זו"ן הנקראים אני ה' שהם גי' פ"ז, ודברים אחדים ר"ת וס"ת גימטריא פ"ז:
כתיבת תגובה