א, יג, הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים וגו'.
א' קשה למה אמר הבו, ולא אמר הביאו או הזמינו, או תנו. ב' למה אמר הבו לכם והיה לו לומר הבו לי אנשים וכו' כמ"ש אח"כ ואשימם ולא ושמתם אותם. ולעד"ן לומר, שאחר שאמר משה איכה אשא לבדי וכו' שהיו בהם עזי פנים ובעלי קטטות שהיו מוציאין סלע בשביל דין של שני סלעים ושנים בשביל ג' כדאיתא בת"י רמז להם אח"כ בפסוק זה הבו לכם אנשים וכו' שיתנהגו בקדושה, בשעת הזווג ושיתכוונו להוליד זרע אנשים ובנים חכמים ונבונים וידועים ובתיבת הבו רמז להם שיתייחדו האיש עם אשתו באהבה ובלב אחד שכן הבו, בגי' אהבה, וגי' אחד. ואומרו הבו לכם אנשים, ירצה שלא יתכונו בזווג בשביל למלא תאותם, שהבנים הנולדים ממילא כזה, פסיק רישיה דלא נייחא ליה הוא, ואין לו משך נשמה קדושה ושורש למעלה בעץ החיים ויהיו בנים קשי ערף וממרים סרבים וסלונים כאילני סרק הצומחים מאליהם ולזה אמר הבו לכם אנשים שיתכוונו להזדווג, כדי להוליד אנשים חשובים. ואומרו חכמים ונבונים וידועים, ירצה שיתנהגו בעת הזווג בצניעות וקדושה, וטהרת המחשבה. ואז כשיהיו מחשבות המולידים טהורים כהוגן יהיה שכל הנולד ומחשבותיו ג"כ ישרים ותמימים ופי' ג' מדות הללו הנה החכמה היא הא' והיא כח להתחיל ולהוליד איזה ציור והשכלה והבינה היא שניה לה שאחר שיולד בו אותו הציור והשכל, אם יש לו גם כח להבין אז יתבונן בו בטוב טעם ודעת לכמה פנים ציצים ופרחים, טוב ורע, טהור וטמא, כשר ופסול. והדעת, היא החכמה הג' המכרעת את כולן שיש לו כח גם לברור הטוב בלבד ולהשליך הפסולת במה שמכריע לומר על הטהור טהור ועל הטמא טמא. ולכן שלשתם מעכבים זה את זה. ולכן אם בשעת הזווג לא יהיה בצניעות וקדושה יהיה שכל הנולד מבולבל או טפש רח"ל. ומזה הטעם אז"ל המשמש מטתו לאור הנר הויין ליה בנים נכפים רח"ל,כי הוא גורם פגם במוח הולד, עד שיהיה בו קלקול במזגו ותכונתו, להתיילד בו ליחות וסתומים רח"ל כידוע לרופאים, ואעפ"י שנראה שהוא טבעי אצלם, מ"מ אצל חכמי התורה שרש הדבר הוא הגורם כי כשיש פגם במוליד לא יוכל להמשיך מוחין דעיבור שלימים לולד, וישאר פגם כנגדו ביצירת הולד, וגם אח"כ כשיהיה הולד נכפה בר מינן אין ספק שכשיתבטלו חושיו שאז שורה בו רוח רעה. ק"ו מן השינה כ"ש שזהו כמת שקרוב לטמא באהל ולהיות אבי אבות הטומאה, אבל קרוב לודאי אצלי שצריך ליטול ידיו מספק שמא… (חסר) כנדון. עוד אפשר לומר בענין אחר שרמז להם משה שיציירו בדעתם בשעת הזווג אנשים חכמים וגו' כמעשה ר' יוחנן דהוה יתיב בשערי טבילה, וזהו הבו לכם בלבכם אנשים חכמים וגו'. ועוד אפשר הבו לכם אנשים חכמים הבו בגי' אהבה שיאהבו ת"ח כדי שיהיה להם בנים ת"ח כמ"ש חז"ל דרחים רבנן הויין ליה בנין רבנן וכו'.
כתיבת תגובה