כ. וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי.
בילקוט א"ר אבהו אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה, מל' הרע. כמד"א וידרכו את לשונם קשתם שקר. ונתן לי לחם, מגלוי עריות, כמד"א ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל, וכתוב ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו. ושבתי בשלום אל בית אבי, משפיכות דמים. והיה ה' לי לאלהים, מע"ז, רבנן פתרין ליה בכל עניינא. אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה, מגילוי עריות ומשפיכות דמים ומע"ז ומלשון הרע. אין דרך אלא ע"ז, כד"א הנשבעים באשמת שמרון ואמרי חי אלהיך דן, וחי דרך באר שבע. ואין דרך אלא ג"ע, כן דרך אשה מנאפת. ואין דרך אלא ש"ד, בני אל תלך בדרך אתם, וכתיב כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם, ואין דרך, אלא לה"ר דכתיב וידרכו את לשונם קשתם שקר ע"כ. ויש להקשות למה נתפחד יעקב אע"ה מד' עבירות אלו יותר משאר עבירות. ועוד דלכאורה נראה דאין עבירות אלו מצויין לרוב אלא לרשעים גמורים ואין ראוי ליעקב אע"ה שיחוש להם. ולעד"ן לפרש ע"ד מ"ש במשנה א' דפיאה אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעה"ז והקרן קיימת לו לעה"ב. ואלו הן, כבוד אב ואם וג"ח והבאת שלום בין אדם לחבירו ותלמוד תורה כנגד כולם. ואמרי עלה בירושלמי וכנגדן ד' דברים שהם נפרעים מן האדם בעה"ז, והקרן קיימת לו לעוה"ב, ואלו הן, ע"ז ג"ע וש"ד ולשה"ר. וכנגד כולם ע"ז. ויליף להו מקראי, והן הן ד' דברים אלו שנתפלל עליהם יעקב. נמצינו למדים מכאן שיעקב אע"ה נתפלל שלא יכשל בא' מעבירות אלו יותר משאר עבירות, מפני שנפרעין עליהן מן האדם בעה"ז, ויסתכן בדרך או יפול ביד אויביו. ומפני שראה עצמו בסכנה גדולה על שפירש ממקום תורה ומא"י לחו"ל אצל לבן הרשע, אמר שמא יגרום החטא ללכדו ח"ו בא' מד' דברים אלו ע"ד שכר מצוה מצוה ושכר עבירה עבירה. ועוד יש לומר שחשש יעקב אע"ה מעבירות אלו מפני שהוא תיקון אדה"ר שפגם בד' דברים אלו, לפיכך נתיירא שלא יבוא לידי תקלה עתה, מאחר שכבר פגם בהם בזמן אדה"ר, ונמצא מקלקל מה שבא לתקן, וגם מה שכבר תקנו האבות. וה"ו מעוות לא יוכל לתקן. עד שהובטח מאת הי"ת והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך ואז שמח כעל כל הון וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם.
כתיבת תגובה