לה, א, ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אתם.
ממשמעות דברי משה שאמר כן, אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אתם, נראה שישראל אמרו למשה מתחלה, רצונינו שתשרה שכינה בינינו לשכון כבוד בארצנו. ואולי היה זה בכלל אמרם לא אוסף לשמוע את קול ה' אלהי ואת האש הגדולה הזאת וכו', וכוונתם דוקא באופן זה של אש גדולה הזאת, אבל עדיין שאלתם, רצונינו לראות את מלכינו, במקומה עומדת, אבל באופן נאות, כמו במשכן, ומשם קרב אתה ושמע אחר שנראה ענן ה' עומד פתח האהל, ומשה אמר להקב"ה כן, והקב"ה אמר לו, דבר אל בני ישראל, ויקחו לי תרומה ועשו לי מקדש, הכל יהיה לי לשמי, ועי"ז ושכנתי בתוכם. ולכן, כשהקהיל משה עתה את ישראל, לא אמר להם אלא, אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אתם, כדי להפיק רצונכם, קחו מאתכם תרומה וכו' ולא אמר ועשיתם לה' מקדש ושכן בתוככם כמו שאמר ה' ועשו לי מקדש וכו'. ובזה מדוקדק וי"ו דויקחו לי תרומה, דהיה לו לומר דבר אל בני ישראל
יקחו לי תרומה, אלא מפני שהוא תשובה לשאלתם השראת שכינה, אמר ויקחו לי תרומה בוי"ו, ר"ל גם הדבר הזה אשר דברת אעשה, ויקחו לי הם תרומה באופן זה בלבד דוקא.
והפסיק הענין להזהיר תחלה על השבת, שלא יאמרו ישראל שאין צריך עוד לעשות את השבת לאות מאחר שיעשו המשכן לאות, וזהו שאמר לו הקב"ה אחר צוואת המשכן, ואתה דבר אל בני ישראל לאמר, אך את שבתתי תשמרו, כי אות הִוא ביני וביניכם לדרתיכם, אמר לו הקב"ה למשה, דבר אל בני ישראל לאמר, אעפ"י שתעשו לי מקדש ואשרה שכינתי בתוכו, את שבתתי תשמרו, שאין להם ביטול לעולם אבל המקדש אינו לדרתיכם, וכאן נרמז שעתיד ליבטל בזמן הגלות, ולא ישאר להם לישראל אלא השבת. והטעם מפני שנתנה הקב"ה לישראל במתנה טובה, ולכן אינה בטילה לעולם, אבל המקדש אינו אלא כפי זכותן של ישראל, ולכן כשאינם עושין רצונו של המקום הוא נחרב, כי כן מתחלתו, לא נבנה להם אלא לתוספת קדושתן.
כתיבת תגובה