יב, ב, החדש הזה לכם ראש חדשים וכו'.
צריך לדעת מה טעם להיות המצוה הא' הזו למנות ניסן ראש חדשים, ואם הוא לזכר יציאת מצרים הלא כמה מצות יש לזכר יצ"מ. וגם כשעלו מבבל למה שמות חדשים עלו עמהם לזכר הגאולה שניה, והיו מזכירים החדשים במניינם לזכר גאולה א', ובשמותם לזכר גאולה ב', לומר בחדש הראשון הוא חדש ניסן וכיוצא. ולמה הוצרכו לכל זה בשמות החדשים והיה להם לעשות זכר לגאולה בענין אחר. ולפחות בגאולה שניה שהיה אז טורח גדול למנות החדשים מניסן ובשמותם ולומר שש תיבות במקום א' או ב' כמו חדש שנים עשר, הוא חדש אדר. ולעד"נ לפי הפשט מפני שאנו צריכים לעשות זכר ליציאת מצרים בכל פרטי הטובות שהגיע לנו מן הגאולה ההיא כמו הפסח על שם שפסח וכו' והתפלין כי ביד חזקה הוציאנו ה' ממצרים. ושעל מנת לעבדו פדאנו, ומנין החדשים מניסן להורות שהחליף הקב"ה לנו הזמן והלכו ימים של גלות ונתחדשו ימים של גאולה, לכן צוה לנו הקב"ה בכמה מצות כנגד כל א' וא' מהם, ואין די בא' מהן. ומפני שזה הטעם האחרון היה מיוחד יותר בגאולה שניה, לפיכך לא עשו זכר לגאולה שנייה אלא הוא דהיינו שיהיו קורין החודשים בשמותם זכר לגאולתם מבבל נוסף על שם מספרם מניסן שכבר אנו מחוייבין בו זכר ליציאת מצרים. ונמצא שאעפ"י שכבר עשינו כמה מצוות זכר ליצ"מ לא ראי זה כראי זה וכולם נצרכים לפי טעמם. ועוד יש לומר, על דרך הסוד, שידוע שגלות מצרים היתה בשביל חטא אדה"ר שאז נתפזרו ניצוצות הקדושה במקום ערות הארץ והוצרכו ישראל לגלות שם ולהשתעבד בעבודת פרך לתקנם, והנה בחטא אדה"ר נתקללה האדמה בעבור האדם, וכ' יפקוד ה' על צבא המרום במרום ואח"כ על מלכי האדמה באדמה. ולכן היתה קללת האדמה בנטיית גלגל המזלות מקו משוה היום, שמפני זה ישתנה הזמן בארבע תקופות השנה ומתקלקלים תולדותיה עד שנפסדים. וכמו שנא' לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה. וענין זה ישנו בעולמות העליונים ובמזלות העליונים שהם י"ב צירופי הוי"ה. ומשם נשתלשל הפגם הזה, גם בעוה"ז ממש, ולכך לתקן פגם זה באה מצוה א' החדש הזה לכם ראש חדשים שיהיה ניסן ראש וראשון לכל חדשי השנה מפני שהוא עדיין עומד בנקודתו הראשונה תחת קו משוה היום, וזה יורה כי הוא הראש לכל חדשי השנה, כי מפני ראשיתו ומעלתו לא נטה ממקומו, אבל שאר החדשים נטו ממקומם כפי ריחוקם, הששה הראשונים לצד שמאל, והששה האחרונים לצד ימין כסדר י"ב מזלות הידועים, ובהיותנו מונים אותם אחר הראש שלהם. אנו ממשיכים להם הארה ממקורם להשיבם אל מקומם העיקרי, ובזה אנו מתקנים פגם החטא של אדה"ר למעלה, ולכן היתה מצוה זו תחלת כל מצות התורה מפני שכל מצות התורה הם לתקן מה שלא תיקן אדה"ר כמו שכתב בע"ח ש' מדומ"ן פ"א ובמ"א, ומצוה זו לתקן מה שפגם וקלקל אדה"ר בחטאו אח"כ. והנה בזמן גלות בבל ודאי שאז חזרו ונתקלקלו י"ב מזלות עד שהארץ ג"כ חזרה ונפסדה וישראל נדדו והלכו בגולה, לכן הוצרכו לעשות אז תיקון, מוסיף על תיקון הא' לקרוא שמות לחדשים בשמות עצמיים להם, לא שיעלו אלא שלא יוסיפו להתקלקל, ועם המנין מניסן כמצות התורה, כדי לתקנם להחזירם לשרשם כמקודם החטא. והמבין יבין, ואם שגיתי השם הטוב יכפר בעדי.
כתיבת תגובה