כז, טו, וידבר משה אל ה' לאמר יפקד ה' וגו'.
שאלני תלמיד אחד, הלא ארז"ל כל דיבור קשה אמירה רכה, היאך ה' אומר למשה אמירה שהיא רכה ומשה משיב לו דיבור שהוא קשה, שזה דבר הפוך וזר.
והשבתי שאין כאן קושיה, אבל אם תשכיל בענין הזה היטב ואתן לך משל למה הדבר דומה, לעבד נאמן ואהוב למלך שטעה פעם א' בשליחותו של מלך ונתחייב מטכסיסי המלכות להעבירו מגדולתו והמלך רצה לקיים תכסיסי המלכות אבל היה מצטער על כבוד עבדו הנאמן, לכן אמר לו בלשון רכה ובלב נכמר: עבדי הנאמן הסתלק לך מגדולתך כי מטכסיסי המלכות אני מוכרח להעבירך, והעבד קבל עליו דבר המלך באהבה, אבל היה קשה בעיניו העברתו מפני כבוד המלך שלא יבא אחר שאינו נאמן במקומו ויפסיד מלאכתו של מלך, או שלא יבא אחר במקומו ותשאר עבודת המלך להפסד, לכן השיב למלך בלשון קשה שיעמיד תחלה עבד נאמן כמותו במקומו ואח"כ יסלקנו, ובודאי שאין בתשובת העבד שום קלות וזלזול בכבוד המלך אעפ"י שדיבר זה בלשון קשה, ואדרבה, הוסיף לו אהבה לפני המלך שגילה בזה גודל יראתו על הפסדו של מלך וקלקול מלאכתו, ולכן השיבו המלך פעם שנית ג"כ בלשון רכה מנה לי את פלוני במקומך כי ידעתי בו שהוא איש חיל כאשר בלבבך, והנמשל, מובן, והרי אין כאן קושי והיפוך, אלא אדרבא, הוא דבר ישר ונכון.
כתיבת תגובה