יב, טז, רק הדם לא תאכלו על הארץ תשפכנו כמים.
יש להקשות מאי איכפת לומר על הארץ תשפכנו ואינה מצוה שאם ירצה לשחוט על גבי בגדים בלויים או נסרים וכדומה רשאי. ועוד אומרו כמים, והלא אין אדם שופך מים על הארץ חנם ואין זה מצוי אלא במים סרוחים ומלוכלכים ודרשות רז"ל ידועים כמ"ש רש"י ז"ל. ולעד"ן לפרש לפי שמתחלה אסר להם בשר תאוה והזכיר איסור הדם מטעם כי הדם הוא בנפש יכפר ועתה כשהתיר להם בשר תאוה היה נראה להם שהישר והטוב לאכל הדם כי הדם הוא הנפש וראוי שלא ילך לאיבוד אלא שיתעלה ויתקן בגוף האדם הקרוב לו, לז"א רק חזק לבלתי אכול הדם והטעם כי הדם הוא הנפש ולא תאכל הנפש עם הבשר שזהו כמו איסור אותו ואת בנו שהיא מדת אכזריות לטרף טרף כחיות השדה וא"ת שזהו טוב להעלות הנפש שהיא ההשובה, לז"א לא תאכלנו על הארץ ת"כ. ולהבין זה ידוע שד' איכויות הן חם ולח, קר ויבש והלחות היא שרש החיים, והיובש שרש המות, והחום הפועל החיים בלחות, והקר הפועל המות ביובש, וא"כ היה ראוי שלא ישפכו מים על הארץ כלל לפ"ז דמאי שנא דם או מים שגם הם מים של חיים ואדרבא, שהם צורך העולם וזוהי תשובה מספקת לסברא הנז"ל לומר שהיא חסידות של שטות לחוס על מעלת הדם יותר מן המים שהם שורש ההויה והחיים. ולזה הוסיף עוד לא תאכלנו למען ייטב לך ולבניך אחריך, כי תעשה הישר בעיני ה' ולא כפי הישר בעיניך שהוא יודע הישר והאמת א"נ מש"ה כמים, דיבר בלשון נקיה.
כתיבת תגובה