יג, הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וגו'. במדרש וכי תעלה על דעתינו שנאמר נשים, אלא מת"ל אנשים חכמים וגו', ותיקים כסופים, ע"כ. באו ללמדינו שאין מעמידים פרנסים על הצבור אלא אנשים מהוגנים וחשובים שיודעים להתעסק בצרכי הצבור כראוי, ושיהיו רצויים בהם בכדי שיסבלו טרחם ומשאם, וינהלום בנחת וברחמים, ובזה יזכו להיות אגודה אחת וסמך לזה מאמר הנביא כי מרחמם ינהגם ועל מבועי מים ינהלם.
ב, ז, כי ה"א ברכך וגו'.
במדרש יכול אפילו יושב בטל, ת"ל בכל מעשה ידיך, אם עושה אדם מתברך ואם לאו אינו מתברך, עכ"ל. באו ללמדינו דרך ארץ שלא יאמר האדם הואיל ויש לי מדה ממדות העולם כמו חכמת התורה וכיוצא בה, אינו צריך להתעסק בשום דבר ויהא יושב בטל ויסמוך על המדה שיש לו, ת"ל בכל מעשה ידיך צריך שיעשה מלאכה ואל ישב בטל ויסמוך על הנס, דלאו כל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא, ועוד שהמלאכה כמו מלכות לאדם שלא יצטרך לבריות ויהיה בין הבריות מכובד, ולא יהיה משועמם, ויהיה זכרון הב"ה בין עיניו תמיד ולא יפנה לזולתו.
כתיבת תגובה