א, א, ויקרא אל משה וגו'.
במדרש אמרו, מפני מה מתחילין ויקרא אל משה לתינוקות בת"כ יתחילו להן מבראשית, אמר הקב"ה הואיל והתינוקות טהורים והקרבנות טהורים, יבואו טהורים ויתעסקו בטהרות, ע"כ. באו ללמדינו שנפשפש במעשינו בכדי שנהיה נקיים וטהורים כתינוקות של בית רבן, הואיל ואמרות ה' טהורות הן כמה דכתיב אִמרות ה' אמרות טהורות, יבואו טהורים ויעסקו בתורה שמלמדת אותנו יראת שמים הנקראת טהורה, שנאמר בה יראת ה' טהורה עומדת לעד, שהיא יראת הרוממות שזכו בה אבותינו הקדושים, שבשביל זה בכל התורה כולה קדמה היראה לעשיית המצוות, שלא באה אלא להורות לנו שאין מעשינו רצויין לפני הב"ה אא"כ קדמה להן היראה.
ד"א ויקרא אל משה וגו', מתוך שחביב לפני הקב"ה הקדים לו קריאה לדיבור, ובמדרש למדה תורה דרך ארץ שלא יאמר אדם דבר לחבירו אא"כ קוראו, עכ"ל. והטעם משום דלפעמים האדם הוא בא לידי בעיתה או בושת פנים, וכמו שאמרו חז"ל כשיכנס אדם אפילו לביתו לא יכנס פתאום אלא יודיעו שהוא רוצד ליכנס אצלו.
ד"א ויקרא אל משה וגו', במדרש נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד. נצר תאנה, זה משה רע"ה שנצטווה על מלאכת המשכן, ועל כל דבר שהיה עושה היה כותב עליו כאשר צוה ה' את משה, אמר הקב"ה כל הכבוד הזה עשה לי משה ואני מבפנים והוא מבחוץ, קרא לו שיכנס לפנים, לכך נאמר ויקרא אל משה, עכ"ל. באו ללמדינו כמה מעלת מי שעושה המצוות לשם ב"ה לא לשום דבר בעולם, ובזה יזכה לכבוד גדול כמו שמצינו במשה רע"ה שזכה שכבדו הקב"ה לעיני הכל, שהרי כמה צדיקים וחסידים וזקנים היו במעמד ההוא ומכולן לא קרא אלא למשה, בשביל ענוותו ושפלותו שאינו מחשיב עצמו לכלום כמו שנאמר בו ונחנו מה זכה לכך. ולפיכך צריכין אנו ללמוד מכאן שיהיו כל עסקינו הן בעסק התורה הן בקיום המצוות הן בכל דבר לא לשום דבר בעולם אלא לשם המצווה ב"ה שצוונו בתורה ע"ז, כמו שנאמר ויצונו לעשות א"כ החקים האלה וגו'. ואז נזכה למה שהבטיח בסוף לטוב לנו כל הימים לחיותינו כהה"ז.
כתיבת תגובה