וישב יעקב בארץ מגורי אביו וגו'.
במדרש בקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף, אמר הקב"ה לא דיין להם לצדיקים מה שמתוקן להם לעוה"ב אלא שאף הם מבקשין לישב בשלוה בעוה"ז, ע"כ. ויש לתמוה ע"ז ומה יש אם בקשו לישב בשלוה, אדרבה טוב להם לישב בשלוה בכדי שיוכלו לעסוק בתורה ולעשות רצון ה', שכן אמרו חז"ל לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן. ויש לומר דהואיל והאדם חומרי ומעותד לחטוא, דאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, שמא יגרום החטא ויבוא להתפתות אחר יצרו, לכך נתנו חז"ל עצה לאדם שיתרחק מזה, שאין טוב לו לאדם לישב בשלוה בעוה"ז לעשותו קבע אלא עראי. ולפיכך האדם המשכיל יעשה דרכי ה' עיקר ודרכיו טפלים, ככדי שיזכה לשני שולחנות בעוה"ז ובעוה"ב. ולפיכך אבותינו הקדושים הלכו בזה העולם בסוג גרים, וכמו שנאמר בהם לשון גירות, ראו שחיי האדם הבל ואין כדאי לאדם להתיישב בו בקביעות, כי הוא עובר דרך, ורצו אחר דרכי ה' ובנו להם בית דירת קבע לעוה"ב, אשרם ואשרי חלקם י"ר שנזכה לילך אחריהם.
כתיבת תגובה