יב, ועתה ישראל מה ה"א וגו'.
במדרש היה ר"מ אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנאמר מה ה"א וגו' אל תקרי מה אלא מאה, עכ"ל. ויש לשאול מה ראה ר"מ דאסמכינהו למאה ברכות למה ה"א. ויש לומר דמה דאסמכינהו למה ה"א, לרמוז בזה שצריך האדם ליתן במחשבתו ערכו ופחיתותו נגד ממ"ה הקב"ה, ויידע שהוא אין בעולם ואינו נחשב לכלום וכמו שמצינו באבותינו הקדושים שלא החשיבו עצמן לכלום, ובפרט משה אהרן שנאמר בהן ונחנו מה. לפי שמדה זו כשילך בה האדם מורה שממש ממ"ה הקב"ה ומרותו עליו, ואז נקל בעיניו ללכת בדרכי התורה והמצוות וכמו שסיים הכתוב ע"ז ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו. ולרמוז על זה באה מה ה"א בהבלעת אל"ף במקום מאה בהברת אל"ף, לומר שתעשה עצמך מה נגד האל"ף שהוא יחידו של עולם. ולפיכך צריך האדם ליתן דעתו על הברכה בשעה שמברך, ויידע לפני מי הוא עומד, וישפיל עצמו, ויברך בנחת וביראת שמים לא במרוצה כדרך שאר המונים, בכדי שתהא הברכה שלימה בלי שום פגם, ויזהר להשלים מאה ברכות בכל יום כמה דכתיב בכל יום אברכך ואהללה שמך לעו"ע.
כתיבת תגובה