"לבני גד תולדותם למשפחותם לבית אבותם וגו' " (א, כד)
"הטעם שהקדים בני גד במקצת מקומות מפני שקבורתו של משה בחלקו של גד ולפיכך זכה שיקדם לפני יהודה והוא מה שאמר אונקלוס (דברים לג, כא): 'ויתקבל בקדמיתא דיליה ארי תמן באחסנתיה משה ספרא רבא דישראל קביר'".
"בני נפתלי תולדותם למשפחותם לבית אבותם וגו' " (שם, מב)
"אמר בשבטים 'לבני' 'לבני', חוץ מבני נפתלי שאמר בהם 'בני'. והטעם לכך אמרו שבני נפתלי היו זכרים ולא היו בהם נקבות וזהו אומרו – 'בני'".
(אור האפילה – לרבנו נתנאל בן ישעיה זצ"ל)
"איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו. והחונים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה לצבאותם ונשיא לבני יהודה נחשון בן עמינדב. וצבאו ופקודיהם ארבעה ושבעים אלף ושש מאות" (ב, ב-ד)
אפשר לדרוש פסוקים אלו על ישראל והקב"ה והתורה שהם בקשר ויחוד אחד לא יפרדו זה מזה לעולם. איש – זה הקב"ה, שנאמר: "ה' איש מלחמה". על דגלו – היינו ישראל, שנאמר: "איומה כנדגלות", שנגלה עליהם במעמד הר סיני. באותות – באותיות התורה שניתנה לישראל. לבית אבותם – בזכות אבותם אברהם יצחק ויעקב. יחנו בני ישראל – שיקבעו עת לעסוק בתורה ויבנו בתי כנסיות ובתי מדרשות כשיכנסו לארץ ישראל. מנגד סביב – פירוש, נגד השכינה, שהיא חופפת עליהם וסובבת, לאוהל מועד – שנתוועדו שם, יחנו. והחונים קדמה מזרחה – כלומר וזה סדר חנייתם לעסוק בתורה שהיא קדמה לעולם. מזרחה, על שם שכל זמן שעוסקים בה הקב"ה זורח שם ומשרה שכינתו עליהם. דגל מחנה יהודה – שיהא ראש נשיאים משבט יהודה כנאמר: לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו". לצבאותם – אלו התלמידים ונשיא לבני יהודה – ר"ל והנשיא של בנ"י שמכונים בשם יהודה צריך שיהא נוקם ונוטר כנחש ועשיר. וזה הרמז: נחשון – נחש, ונדיב – בן עמי נדב. וצבאו ופקודיהם – היינו הממונים, כמו "ופקודת" (לקמן ג, לו), ארבעה – הם הרב והתורגמן ושומר הפתח והשמש. ושבעים – הם שבעים זקנים. אלף – לשון "אלוף", דהיינו שרים וחשובים. אי נמי, כמו "ואאלפך חכמה" (איוב לג), כלומר: למד להם כזה הדרך. ושש מאות – רמז לשית סדרי משנה שילמד להם.
(עולת שלמה – לרבי שלמה אלבדיחי זצ"ל)
כתיבת תגובה