יום אחד מימי הקיץ הלוהטים, בשעת אחר-צהרים מוקדמת, החמה מלמעלה זוהרת ומפיצה חום כבד, האנשים בבתים נחים מנוחת הצהרים. פתאום, קול רעש אדיר, כקול מטוסי סילון רועשים שחלפו ביעף מעל העיר, כגל גדול בים שהתרומם והרים אניה והורידה. קירות האבן העבים של ירושלים התנדנדו כמו הלולב בחג הסוכות. האנשים ברחו בבהלה מהבתים כדבורים שגירשום מתוך הכוורת. האנשים המומים ואינם ידועים מה שקרה.
