ר' יחיאל חוטר ז"ל בן מו"ר יחיא בן מו"ר סלימאן מנצור חוטר זצ"ל
"ויהי בימים הרבים ההם ישב איש ממשפחת חוטר בכפר אלחירה ליד חרף ספיאן אשר בתימן, ושם האיש יחיא בן סלימאן בן סלימאן בן סאלם בן יעיש בן יהודה בן חיים בן מנשה בן יפת בן סעיד בן עואד בן יהושע בן מרדכי.
וישא לו את מרים בת נחום מהכפר שרמאת אשר מצפון לאלחירה הנקרא מחוז צעדה והאשה היתה יפה עד מאד. ובמלאת לה שנה אחת נפלה למשכב אשר ממנו לא קמה עוד, ואחרי יומיים הלכה לעולמה ויקברו אותה במערת אלחמה ויתאבלו עליה ימים רבים.
ואחרי זמן לא רב, נשא לאשה את מרים בת סעיד היגפה (דמרמרי) מהכפר אל חירה הנ"ל, ובמלאת לה שנה ילדה בן למז"ט ויקרא את שמו יחיא. ותוסף עוד ותלד בן ויקרא את שמו שלמה ותהר עוד ותלד בן ויקרא את שמו שלום ותוסף עוד ותלד בן ויקרא שמו משה,ותוסף ותלד בן ויקרא את שמו סעדיה, ותעמד מלדת. ויגדל הבן הבכור יחיא ויגמל, ובהיותו בן חמש שנים שכר לו מלמד ללמדו תורה, את יצחד מעוד'ה מן עראם, מחוז אל מהאצר. והילד עשה חיל בלימודיו, ובהיותו בן שמונה שנים ידע כבר תנ"ך, רש"י, אורח חיים, שולחן ערוך, גמרא, משנה, רמב"ם, אבן העזר, ובהיותו בן עשר שנים…"
(כתב שושלת זה נמצא בכתב ידו של ר' יחיאל (יחיא) חוטר ז"ל.
ר' יחיאל נפטר אור ליום שלישי, ח' באייר תשס"ח, לאחר שעבר תקופה לא קלה מאז נפטרה רעייתו מרים (מונצחת ברשימת הנשים), אותה אהב ולא יכול היה להשלים עם לכתה. כבא הלב לא סר ממנו עד כי ביקש למסור נשמתו לבורא כדי להצטרף אליה.
רבים הכירו את ר' יחיאל כרצף, כסופר סת"ם וכמנהל מחסן ספרי קודש בוועד הפועל של ההסתדרות. יושרו והגינותו הקנו לו שם טוב יחד עם בקיאותו הרבה בהלכות ובידיעת התורה בעל פה. את חותמו הותיר גם בספר מנורת המאור שיצאה לאור ע"י חברו ר' יעקב קרוואני הי"ו, אותו ניקד לראשונה, וזיכה את הרבים בקריאה נכונה ע"פ קריאת יהודי תימן.
ר' יחיאל חוטר נקבר בבית העלמין בראש העין לצד קברה של רעייתו מרים ז"ל.
תנצב"ה
כתיבת תגובה